בעקבות פנייתו של שר הפנים רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בבקשה לבדוק אפשרות לשלול את אזרחותו הישראלית של ח"כ וואסל טאהא מבל"ד, אומרים באגודה לזכויות האזרח כי "שלילת אזרחות היא עניין חמור, בלתי דמוקרטי ודרקוני"
הפנייה של שר הפנים לבדיקת אפשרות לשלילת אזרחותו של טאהא, באה בעקבות דברים שאמר, מהם נשמעה המלצה לפלשתינים לחטוף חיילי צה"ל, ובכך לדברי בר-און יש פגיעה בחובת הנאמנות שלו למדינת ישראל.
האגודה לזכויות האזרח פנתה במכתב אל שר הפנים, רוני בר-און בבקשה שישוב בו מן היוזמה לבחון אפשרות לשלילת אזרחותו של חבר הכנסת ואסל טאהא.
במכתבם טוענים חברי האגודה כי ח"כ טאהא גורס, שהדברים המיוחסים לו, כפי שפורסמו בכלי התקשורת, מבוססים על תרגום מוטעה לעברית של התבטאויותיו הנוגעות לחטיפת חיילים ישראלים, אשר פורסמו באתר האינטרנט "איסלאם אונליין" וכי הדברים כלל לא נאמרו.
לדידם ברור כי "שלילת האזרחות בנסיבות אלה היא בלתי חוקית ואין לה יסוד, ומן היועץ המשפטי לממשלה מצופה, כי ימהר להבהיר זאת. ברם, החומרה שבעניין אינה נוגעת רק לשלילת האזרחות בפועל. ההצעה לבחון בנסיבות אלה שימוש באמצעי בלתי דמוקרטי ודרקוני כל כך היא לבדה בלתי לגיטימית וראויה לכל גינוי".
שר הפנים לדבריהם, הוא 'נאמנה' של האזרחות שהיא זכות יסוד ובידיו הופקדה החובה להגן על הזכות ולשמור עליה. "הוא אינו רשאי לעשות בה כרצונו, ואינו רשאי להפקיעה כאמצעי עונשי".
במכתבם מזכירים חבר האגודה כי בפעם הראשונה, שהחליט שר הפנים לשלול את אזרחותו של אדם בישראל בשל "הפרת אמונים", הודיע היועץ המשפטי לממשלה, כי כיוון ששלילת אזרחותו של אדם בישראל מטעם זה הינה "צעד חמור ומרחיק לכת", לא ייעשה הדבר, אלא אם אותו אדם "היה מעורב בפעילות עוינת וחמורה נגד בטחון המדינה" וניצל את אזרחותו הישראלית לצורך פעילות זו. לטענתם "ההתבטאויות המיוחסות לחה"כ טאהא – קשות וצורמות ככל שתהיינה – אינן עולות כדי פעילות עוינת וחמורה נגד בטחון המדינה, וודאי שהאזרחות הישראלית לא "נוצלה" לצורך פרסומן".
שלילת האזרחות לדבריהם היא סמכות קיצונית מאד שאין לה מקבילה במדינות נאורות, ולטענתם הדין הפלילי הוא האמצעי הראוי להתמודד עם מעשים אסורים. במכתב הם מציינים כי "דברים אלה נטענו מפי נציגי המדינה בפני בג"ץ בפרשת אלראי, שם נדרש בית המשפט להורות לשר הפנים לשלול את אזרחותו של יגאל עמיר מטעמים של "הפרת אמונים". המדינה הודיעה לבית המשפט, כי היא רואה לנכון להימנע ככלל מהפעלת הסמכות לבטל אזרחות, אותה היא מגדירה "צעד דרסטי וקיצוני". בג"ץ קיבל את עמדת המדינה ופסק, כי הדין הפלילי הוא הדרך להוקיע מעשים אסורים ולהביע הסתייגות וסלידה מהם".
הם מקשרים את הצעתו של בראון למגמות גזעניות נגד הערבים ומבקשים ממנו לשוב מיוזמתו: "חומרתה היתרה של הצעתך נובעת מן הלגיטימציה למגמות הרעות והגזעניות, שקנו להן שביתה במקומותינו, הקוראות לשלול את מעמדם של אזרחי ישראל ותושביה הערבים, ובמיוחד של נבחרים מקרב הציבור הערבי. קריאות אלה מקוממות כשהן נשמעות מקרב הציבור, פסולות כשהן מוצגות על ידי נבחרי הציבור, וחמורות מאוד כשהן מועלות על ידי שר הפנים בכבודו. אזרחים ותושבים יהודים הורשעו לא פעם בעבירות של בגידה ומסירת סודות למדינות אויב, ואולם איש מהם לא איבד את מעמדו בישראל. ההצעות לבטל את מעמדם של אזרחים ותושבים ערבים מועלות ביחס לאנשים שאף לא הועמדו לדין. אין זאת, כי העלאת האפשרות לעשות שימוש בסמכות לביטול מעמד מבקשת להטיל אימה על הציבור הערבי ועל נבחריו, להביא לסתימת פיות ולהעביר מסר משפיל ומפלה, לפיו מעמדם של אזרחי ישראל ותושביה הערבים הוא מעמד על תנאי שאינו ברור מאליו".
הפנייה של שר הפנים לבדיקת אפשרות לשלילת אזרחותו של טאהא, באה בעקבות דברים שאמר, מהם נשמעה המלצה לפלשתינים לחטוף חיילי צה"ל, ובכך לדברי בר-און יש פגיעה בחובת הנאמנות שלו למדינת ישראל.
האגודה לזכויות האזרח פנתה במכתב אל שר הפנים, רוני בר-און בבקשה שישוב בו מן היוזמה לבחון אפשרות לשלילת אזרחותו של חבר הכנסת ואסל טאהא.
במכתבם טוענים חברי האגודה כי ח"כ טאהא גורס, שהדברים המיוחסים לו, כפי שפורסמו בכלי התקשורת, מבוססים על תרגום מוטעה לעברית של התבטאויותיו הנוגעות לחטיפת חיילים ישראלים, אשר פורסמו באתר האינטרנט "איסלאם אונליין" וכי הדברים כלל לא נאמרו.
לדידם ברור כי "שלילת האזרחות בנסיבות אלה היא בלתי חוקית ואין לה יסוד, ומן היועץ המשפטי לממשלה מצופה, כי ימהר להבהיר זאת. ברם, החומרה שבעניין אינה נוגעת רק לשלילת האזרחות בפועל. ההצעה לבחון בנסיבות אלה שימוש באמצעי בלתי דמוקרטי ודרקוני כל כך היא לבדה בלתי לגיטימית וראויה לכל גינוי".
שר הפנים לדבריהם, הוא 'נאמנה' של האזרחות שהיא זכות יסוד ובידיו הופקדה החובה להגן על הזכות ולשמור עליה. "הוא אינו רשאי לעשות בה כרצונו, ואינו רשאי להפקיעה כאמצעי עונשי".
במכתבם מזכירים חבר האגודה כי בפעם הראשונה, שהחליט שר הפנים לשלול את אזרחותו של אדם בישראל בשל "הפרת אמונים", הודיע היועץ המשפטי לממשלה, כי כיוון ששלילת אזרחותו של אדם בישראל מטעם זה הינה "צעד חמור ומרחיק לכת", לא ייעשה הדבר, אלא אם אותו אדם "היה מעורב בפעילות עוינת וחמורה נגד בטחון המדינה" וניצל את אזרחותו הישראלית לצורך פעילות זו. לטענתם "ההתבטאויות המיוחסות לחה"כ טאהא – קשות וצורמות ככל שתהיינה – אינן עולות כדי פעילות עוינת וחמורה נגד בטחון המדינה, וודאי שהאזרחות הישראלית לא "נוצלה" לצורך פרסומן".
שלילת האזרחות לדבריהם היא סמכות קיצונית מאד שאין לה מקבילה במדינות נאורות, ולטענתם הדין הפלילי הוא האמצעי הראוי להתמודד עם מעשים אסורים. במכתב הם מציינים כי "דברים אלה נטענו מפי נציגי המדינה בפני בג"ץ בפרשת אלראי, שם נדרש בית המשפט להורות לשר הפנים לשלול את אזרחותו של יגאל עמיר מטעמים של "הפרת אמונים". המדינה הודיעה לבית המשפט, כי היא רואה לנכון להימנע ככלל מהפעלת הסמכות לבטל אזרחות, אותה היא מגדירה "צעד דרסטי וקיצוני". בג"ץ קיבל את עמדת המדינה ופסק, כי הדין הפלילי הוא הדרך להוקיע מעשים אסורים ולהביע הסתייגות וסלידה מהם".
הם מקשרים את הצעתו של בראון למגמות גזעניות נגד הערבים ומבקשים ממנו לשוב מיוזמתו: "חומרתה היתרה של הצעתך נובעת מן הלגיטימציה למגמות הרעות והגזעניות, שקנו להן שביתה במקומותינו, הקוראות לשלול את מעמדם של אזרחי ישראל ותושביה הערבים, ובמיוחד של נבחרים מקרב הציבור הערבי. קריאות אלה מקוממות כשהן נשמעות מקרב הציבור, פסולות כשהן מוצגות על ידי נבחרי הציבור, וחמורות מאוד כשהן מועלות על ידי שר הפנים בכבודו. אזרחים ותושבים יהודים הורשעו לא פעם בעבירות של בגידה ומסירת סודות למדינות אויב, ואולם איש מהם לא איבד את מעמדו בישראל. ההצעות לבטל את מעמדם של אזרחים ותושבים ערבים מועלות ביחס לאנשים שאף לא הועמדו לדין. אין זאת, כי העלאת האפשרות לעשות שימוש בסמכות לביטול מעמד מבקשת להטיל אימה על הציבור הערבי ועל נבחריו, להביא לסתימת פיות ולהעביר מסר משפיל ומפלה, לפיו מעמדם של אזרחי ישראל ותושביה הערבים הוא מעמד על תנאי שאינו ברור מאליו".