בימים האחרונים, הבחינו תושבי השכונה כי בתחומי החורשה תוחם שטח באמצעות גדר של חברה קבלנית, ככל הנראה מתוך כוונה להתחיל בקרוב לבנות במקום בנייני דירות. המועצה לשימור אתרים, בשיתוף תושבי השכונה והחברה להגנת הטבע, החליטו לצאת למאבק ציבורי להצלת החורשה.
אתר חוסמסה, ובו בית דמוי מצודה בן שלוש קומות ומוקף חצר, הוקם בשנת 1934. בשל ריחוקו ממקום יישוב והיותו מוסתר בחולות, הפך חוסמסה לבסיס אימונים אזורי של ה'הגנה' בגוש דן, והוחזקו בו 'סליקים' של נשק. במלחמת העצמאות שימש המקום חוליית קשר עם מושבות הדרום. המקום היווה חלק מ"דרך הביטחון" המפורסמת, שיצאה מתל אביב למקוה ישראל, והמשיכה לחולון, ראשל"צ, נס ציונה, רחובות וביל"ו - שם התפצלה לשתי דרכים: לירושלים ולנגב. דרך זו נחנכה בתחילת 1948 על פי החלטת מוסדות היישוב וה'הגנה', לאחר תקיפות חוזרות ונשנות מצד הערבים על הנוסעים בכביש ת"א-ירושלים, ששיאן ברצח שבעה נוטרים בינואר 1948. מאחר שחלק גדול מהדרך עבר בחולות נודדים, הוצבו לאורך חלקים ממנה חביות, וכן ניטעו עצים, בהם חורשת חוסמסה.
לדברי תמר טוכלר, כבר לפני כ-10 שנים, ביוזמת עיריית חולון, הציבה המועצה לשימור אתרים בחורשה "שלט כחול", שלט ממלכתי המעיד כי מדובר באתר המיועד לשימור. "מעבר לחשיבותו ההיסטורית של המקום יש להדגיש, כי עצי החורשה מוגנים על פי חוק פקיד היערות, הקובע כי לא ניתן לגעת בהם ללא אישור מפורש של הקרן הקיימת. ככל הידוע לנו, לא נתנה קק"ל שום היתר שכזה לכריתת העצים. כמו כן, הוציאה בראשית השבוע מהנדסת העיר צו מינהלי להפסקת העבודות במקום, לאחר שלטענת העירייה הוקמה הגדר ללא היתר כחוק", אומרת טוכלר, "חוסמסה וחורשת האקליפטוסים הם בין האתרים ההיסטוריים האחרונים שנותרו בחולון, ויש לעשות הכל על מנת להגן עליהם, הן בשל ערכם ההיסטורי אבל גם בשל חשיבותם הסביבתית לעיר".
אתר חוסמסה, ובו בית דמוי מצודה בן שלוש קומות ומוקף חצר, הוקם בשנת 1934. בשל ריחוקו ממקום יישוב והיותו מוסתר בחולות, הפך חוסמסה לבסיס אימונים אזורי של ה'הגנה' בגוש דן, והוחזקו בו 'סליקים' של נשק. במלחמת העצמאות שימש המקום חוליית קשר עם מושבות הדרום. המקום היווה חלק מ"דרך הביטחון" המפורסמת, שיצאה מתל אביב למקוה ישראל, והמשיכה לחולון, ראשל"צ, נס ציונה, רחובות וביל"ו - שם התפצלה לשתי דרכים: לירושלים ולנגב. דרך זו נחנכה בתחילת 1948 על פי החלטת מוסדות היישוב וה'הגנה', לאחר תקיפות חוזרות ונשנות מצד הערבים על הנוסעים בכביש ת"א-ירושלים, ששיאן ברצח שבעה נוטרים בינואר 1948. מאחר שחלק גדול מהדרך עבר בחולות נודדים, הוצבו לאורך חלקים ממנה חביות, וכן ניטעו עצים, בהם חורשת חוסמסה.
לדברי תמר טוכלר, כבר לפני כ-10 שנים, ביוזמת עיריית חולון, הציבה המועצה לשימור אתרים בחורשה "שלט כחול", שלט ממלכתי המעיד כי מדובר באתר המיועד לשימור. "מעבר לחשיבותו ההיסטורית של המקום יש להדגיש, כי עצי החורשה מוגנים על פי חוק פקיד היערות, הקובע כי לא ניתן לגעת בהם ללא אישור מפורש של הקרן הקיימת. ככל הידוע לנו, לא נתנה קק"ל שום היתר שכזה לכריתת העצים. כמו כן, הוציאה בראשית השבוע מהנדסת העיר צו מינהלי להפסקת העבודות במקום, לאחר שלטענת העירייה הוקמה הגדר ללא היתר כחוק", אומרת טוכלר, "חוסמסה וחורשת האקליפטוסים הם בין האתרים ההיסטוריים האחרונים שנותרו בחולון, ויש לעשות הכל על מנת להגן עליהם, הן בשל ערכם ההיסטורי אבל גם בשל חשיבותם הסביבתית לעיר".