שרת החוץ ציפי לבני קובעת מעל בימת הכנסת שישראל, לבנון והקהילייה הבינלאומית נמצאות במתרס אחד כשמהעבר השני נמצאים איראן, סוריה והחיזבאללה. לטעמה ברור כעת לעולם כולו שמדובר באיום על שלומו של העולם כולו ולא על ישראל בלבד.
בדיון מיוחד בנוכחותם של הורי החיילים החטופים אומרת שרת החוץ ציפי לבני שההחלטות הבינלאומיות של האו"ם נובעות מתוך גישה והבנה זו.
לבני מציינת כי להחלטות האו"ם להצבת כוח צבאי לבנוני בגבול עם ישראל הוסיפה ישראל את הדרישה של החזרת החטופים לישראל. את ההחלטה הזו דורשת ישראל כיוון שדברי לבני העולם לא יוכל לקבל מציאות בה נחטפים משטחה הריבוני של מדינה אזרחיה וחייליה. על כן בקבלת הדרישה הזו יש כדי ללכד את העולם סביב הלחימה הגלובאלית בטרור.
לבני הוסיפה ואמר שהתהליך שהתקדם בשנים האחרונות בלבנון לא קידם את פירוק הטרור אלא את חיבוק הטרור, כהגדרתה. "והתוצאה ניחתה בפנינו. ישראל משלמת את מחיר חולשת ממשלת לבנון. וזה המחיר שאותו משלמת האוכלוסייה בלבנון".
השרה הבהיר כי כדי לקדם את מטרות הלחימה בטרור ובחיזבאללה נעשה מאמץ בזירה הדיפלומטית הבינלאומית מהלכים שיחייבו את לבנון לעמוד במשימת ההרגעה של הגבול עם ישראל. לדבריה עד כה לבנון טענה שאין בכוחה לעמוד במשימה זו, וכעת עם החלטתה של הממשלה הלבנונית לגייס את חייליה למשימה זו הרי שיש הבדל משמעותי בגישתה ההיסטורית של לבנון.
דרישה ישראלית אותה פירטה השרה היא הדרישה לעקר את כוחו הצבאי של החיזבאללה. מתוך שאיפה זו דרשה ישראל הטלת אמברגו על כל מדינה שתעביר כוחות ונשק למחבלי החיזבאללה.
יישום מטרות אלה, אומרת השרה, דורש את הסכמת ממשלת לבנון. לממשלת ישראל נדמה היה שניתן להגיע להסכמה זו תוך תיאום עם לבנון, עד לפני ימים אחדים, אך לדבריה גם לבנון נסוגה מהעמדה שתאפשר את המהלך בעקבות הפגיעה בכפר קאנא. בעקבות הנסיגה הלבנונית מעמדה זו נפתחו, כך מספרת השרה, שיחות מרתוניות במרובע ישראל-צרפת-לבנון-ארצות הברית, שיחות הנמשכות גם ברגעים אלה. כעת, היא מספרת הושגו הסכמות המצויות לפי שעה בשלבית ראשוניים וטרם הגיעו לכלל הבשלה ועל כן לא ראוי יהיה לפרסם את הנתונים כבר כעת.
עם זאת, אומרת השרה כי הוסכם במרובע השיחות האמור ש"תחילתו של התהליך בהתקפה של החיזבאללה, והחיזבאללה יוזכר בשמו". כמו כן מספרת השרה כי הוסכם שלא תהיה השוואה כלשהי בכל מסמך בין החיילים החטופים לבין המחבלים הכלואים שנכלאו לאחר משם על פעילות טרור. לדבריה נקודות אלה, שאולי נראות פשוטות, התקבלו לא פעם לאחר דין ודברים לא פשוט בין הצדדים בדיון המרובע. לבני מספרת שלדנים מול ישראל היה נראה שקיימת הקבלה בין החיילים למחבלים הכלואים והיה צורך בעמל דפלומטי רב כדי להבהיר את עמדתה ההסברתית של ישראל בסוגיה זו.
לבני מספרת עוד על דיון שהתקיים בדרישה הצרפתית להסיג את הכוחות הישראליים כשלב ראשון ורק לאחריו יתקיים דיון באשר לשאר השלבים. אך דרישה זו לא התקבלה מחשש ליצירת ואקום אליו לא ייכנס כל כוח משמעותי והחיזבאללה ימשיך להתחמש כמקודם.
מנגד כוללת ההצעה סעיף הקובע שישראל לא תבצע פעילות התקפית יזומה למעט מה שמוגדר כפעולות הגנה.
הצעה זו הוצגה בפני ממשלת לבנון אך זו דרשה חיזוק בינלאומי שכן לא יהיה בכוחה לעמוד לבדה מול המשימות שההסכמה דורשת ממנה. ישראל מצידה, אומרת שרת החוץ, דורשת מהקהילייה הבינלאומית להבין שעליה לעשות מאמץ בפועל כדי ליישם את החלטותיה ההצהרתיות.
עוד אומרת לבני שהסכמה בינלאומית למציאות של מנהיגות חלשה שאינה יכולה להכתיב לעמה מדיניות ברורה כפי שקיימת בלבנון מחזקת את ארגוני הטרור, ועל כן חייבת לצאת מתוך מציאות זו מציאות חדשה ואחרת. "הקהילייה הבינלאומית חייבת להוציא את לבנון מהמציאות בה היא מצויה".
באשר לבכיו של ראש ממשלת לבנון סניורה אומרת לבני כי עם כל הצער אל לנו לשכוח שגם אנחנו כואבים ובוכים את צער ההרג בישראל, אך הגיעה העת שסניורה ימחה את דמעותיו ויחליט החלטות ויעשה מעשים להנהגת עמו וחילוץ ארצו מהמציאות אליה הובילה חולשת ממשלת לבנון.
בדיון מיוחד בנוכחותם של הורי החיילים החטופים אומרת שרת החוץ ציפי לבני שההחלטות הבינלאומיות של האו"ם נובעות מתוך גישה והבנה זו.
לבני מציינת כי להחלטות האו"ם להצבת כוח צבאי לבנוני בגבול עם ישראל הוסיפה ישראל את הדרישה של החזרת החטופים לישראל. את ההחלטה הזו דורשת ישראל כיוון שדברי לבני העולם לא יוכל לקבל מציאות בה נחטפים משטחה הריבוני של מדינה אזרחיה וחייליה. על כן בקבלת הדרישה הזו יש כדי ללכד את העולם סביב הלחימה הגלובאלית בטרור.
לבני הוסיפה ואמר שהתהליך שהתקדם בשנים האחרונות בלבנון לא קידם את פירוק הטרור אלא את חיבוק הטרור, כהגדרתה. "והתוצאה ניחתה בפנינו. ישראל משלמת את מחיר חולשת ממשלת לבנון. וזה המחיר שאותו משלמת האוכלוסייה בלבנון".
השרה הבהיר כי כדי לקדם את מטרות הלחימה בטרור ובחיזבאללה נעשה מאמץ בזירה הדיפלומטית הבינלאומית מהלכים שיחייבו את לבנון לעמוד במשימת ההרגעה של הגבול עם ישראל. לדבריה עד כה לבנון טענה שאין בכוחה לעמוד במשימה זו, וכעת עם החלטתה של הממשלה הלבנונית לגייס את חייליה למשימה זו הרי שיש הבדל משמעותי בגישתה ההיסטורית של לבנון.
דרישה ישראלית אותה פירטה השרה היא הדרישה לעקר את כוחו הצבאי של החיזבאללה. מתוך שאיפה זו דרשה ישראל הטלת אמברגו על כל מדינה שתעביר כוחות ונשק למחבלי החיזבאללה.
יישום מטרות אלה, אומרת השרה, דורש את הסכמת ממשלת לבנון. לממשלת ישראל נדמה היה שניתן להגיע להסכמה זו תוך תיאום עם לבנון, עד לפני ימים אחדים, אך לדבריה גם לבנון נסוגה מהעמדה שתאפשר את המהלך בעקבות הפגיעה בכפר קאנא. בעקבות הנסיגה הלבנונית מעמדה זו נפתחו, כך מספרת השרה, שיחות מרתוניות במרובע ישראל-צרפת-לבנון-ארצות הברית, שיחות הנמשכות גם ברגעים אלה. כעת, היא מספרת הושגו הסכמות המצויות לפי שעה בשלבית ראשוניים וטרם הגיעו לכלל הבשלה ועל כן לא ראוי יהיה לפרסם את הנתונים כבר כעת.
עם זאת, אומרת השרה כי הוסכם במרובע השיחות האמור ש"תחילתו של התהליך בהתקפה של החיזבאללה, והחיזבאללה יוזכר בשמו". כמו כן מספרת השרה כי הוסכם שלא תהיה השוואה כלשהי בכל מסמך בין החיילים החטופים לבין המחבלים הכלואים שנכלאו לאחר משם על פעילות טרור. לדבריה נקודות אלה, שאולי נראות פשוטות, התקבלו לא פעם לאחר דין ודברים לא פשוט בין הצדדים בדיון המרובע. לבני מספרת שלדנים מול ישראל היה נראה שקיימת הקבלה בין החיילים למחבלים הכלואים והיה צורך בעמל דפלומטי רב כדי להבהיר את עמדתה ההסברתית של ישראל בסוגיה זו.
לבני מספרת עוד על דיון שהתקיים בדרישה הצרפתית להסיג את הכוחות הישראליים כשלב ראשון ורק לאחריו יתקיים דיון באשר לשאר השלבים. אך דרישה זו לא התקבלה מחשש ליצירת ואקום אליו לא ייכנס כל כוח משמעותי והחיזבאללה ימשיך להתחמש כמקודם.
מנגד כוללת ההצעה סעיף הקובע שישראל לא תבצע פעילות התקפית יזומה למעט מה שמוגדר כפעולות הגנה.
הצעה זו הוצגה בפני ממשלת לבנון אך זו דרשה חיזוק בינלאומי שכן לא יהיה בכוחה לעמוד לבדה מול המשימות שההסכמה דורשת ממנה. ישראל מצידה, אומרת שרת החוץ, דורשת מהקהילייה הבינלאומית להבין שעליה לעשות מאמץ בפועל כדי ליישם את החלטותיה ההצהרתיות.
עוד אומרת לבני שהסכמה בינלאומית למציאות של מנהיגות חלשה שאינה יכולה להכתיב לעמה מדיניות ברורה כפי שקיימת בלבנון מחזקת את ארגוני הטרור, ועל כן חייבת לצאת מתוך מציאות זו מציאות חדשה ואחרת. "הקהילייה הבינלאומית חייבת להוציא את לבנון מהמציאות בה היא מצויה".
באשר לבכיו של ראש ממשלת לבנון סניורה אומרת לבני כי עם כל הצער אל לנו לשכוח שגם אנחנו כואבים ובוכים את צער ההרג בישראל, אך הגיעה העת שסניורה ימחה את דמעותיו ויחליט החלטות ויעשה מעשים להנהגת עמו וחילוץ ארצו מהמציאות אליה הובילה חולשת ממשלת לבנון.