"לאחר שערכנו אתמול סיור בצפון, אני רוצה להציע לפקידות הבכירה: להפסיק את ההתייעצויות ולהקדיש יום אחד לביקור בחיפה, שלומי, כרמיאל ושאר האזורים בצפון. לאחר מכך הדיאלוג איתם יהיה יותר קל, הם ישנו את תפיסתם העקשנית שאין לה מקום". כך אמר אתמול אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
לין תקף בחריפות את ההסדר המוצע לפיצוי העסקים בצפון, ואמר כי "מה שנקרא 'ההסדר לשיפוי עסקים', שהארגונים הכלכליים בצפון כאילו שותפים לו, הוא בלתי מקובל על כולם, להוציא את סניף התעשיינים בצפון. הוא נוצר בגלל התנהלות לקויה של חוסר התייעצות עם הנציגות העסקית. התנהלות לקויה שמולידה הסדרים גרועים שלא משיגים את התכלית המרכזית אלא רק יוצרים תסכול, מרירות וכעס כלפי רשויות המדינה".
"אין לי שום טענות מול שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, הוא לא קיבל תפקיד ממלכתי על פי חוק, ודאג בהסדר לתעשייה. הטענות שלנו הן מול ממשלת ישראל ושר האוצר. אנו פרשנו מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בדצמבר 2005, בגלל רצונה להגביל אותנו מלקבל ארגונים עסקיים ולא משום סיבה אחרת".
לטענת לין, המגזר העסקי בצפון אינו בא לבקש רחמים או חסדים. הוא דורש מהמדינה את המגיע לו בזכות. לדבריו, "זהו מאבקה של המדינה כולה. בנוסף על הנטל הפסיכולוגי מהם סובלים בעלי העסקים בצפון, אין כל סיבה שגם ישאו בנטל כספי ומצבם יורע לעומת עסקים במרכז הארץ. המדינה חייבת למנוע אי שיוויון בין העסקים ברחבי הארץ בגלל המלחמה".
לטענתו, בהסדר שנעשה יש אפליה ברורה ונוקבת ביותר בין ציבור השכירים לבין בעלי העסקים. ההסדר משרת תכלית אחת ויחידה והיא תשלום שכר לעובדים שנעדרו, אך אינו מותיר פיצוי למגזר העסקי בגין הנזקים התוצאתיים שנגרמו לו מחמת הלחימה, כגון: ירידה בתפוקה, ירידה במחזור, איבוד לקוחות, מלאי מצטבר, ירידת ערך המלאי ותשלום שכר לעובדים שלא נעדרו.
לין אמר כי "אנו עייפים מלשמוע את הקלישאות: 'אף פעם לא נעשה הסדר בזמן מלחמה', אז מה? זו חובתה של הממשלה! תנאי המלחמה היום שונים מבעבר, כי העורף נכנס מייד למלחמה. אין צורך לחזור על הקלישאה הזו כדי להסביר הסדר לקוי; 'היה צריך הסדר מהיר לתשלום מהיר' – אנו מסכימים עם הגישה אבל בזמן קצר ניתן היה גם להגיע להסדר שיתאים למגזרים נוספים שאינם תעשייה".
"כולם יודעים שמגזר המסחר בעיקר הוא הנפגע העיקרי. המחזור הממוצע ירד ב- 60% וגם בנק ישראל אומר זאת. מגזר המסחר שונה במהותו ממגזר הייצור, המדד שמתאים לייצור לא מתאים למסחר. עובדה שנעשו הסדרים מיוחדים לתיירות ולחקלאות בהבנה שזו לא תעשייה. גם הרעיון של קרן ההלוואות הוא רעיון טוב, אבל לא מהווה תשובה להסדר לקוי מאחר והלוואות צריך להחזיר. הן מחייבות את בעל העסק לתקופה ארוכה מבלי לפצות אותו על נזקיו! ".
לדברי עודד פלר, נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, "אנו נסערים מהמצב בחיפה ובצפון ובעיקר מצורת ההתנהלות של משרד האוצר. חודש ימים אנו במלחמה אמיתית שבה העורף נמצא בת"א ובי-ם, אולם קו חיפה-טבריה מהווה את החזית. שם מתנהלת המלחמה האמיתית.
"בצפון יש כ- 50-40 אלף עסקים קטנים ובינוניים, מרביתם בתחום המסחר, מהם בין 15-10 אלף לא ניתן כבר להציל - אלו אנשים שכבר היו על סף הגבלת חשבונות ואחרי חודש של היעדר עבודה המצב חמור בצורה בלתי רגילה. קרוב ל- 50 אלף מועסקים עלולים למצוא עצמם ללא עבודה כתוצאה מקריסת העסקים הקטנים והבינוניים בצפון".