חבר הכנסת זאב אלקין, איש קדימה, מתייחס להסכם הפסקת האש ואומר כי יש בו סיכוי לשינוי דרמטי במציאות העתידית בלבנון אם כי גם בו לא קיבלנו את כל מה שרצינו, כהגדרתו.



לנוכח העדרה של התייחסות לחיילים החטופים בהסכם, מלבד אזכור במבוא להסכם, מזכיר חבר הכנסת אלקין שלא רק למען החזרת החטופים יצאה ישראל למלחמה אלא על מנת לנקות את דרום לבנון מאיום הקטיושות שמשוגרות לעבר ישובי צפון הארץ. לדבריו בסעיף חשוב זה קיים סיכוי משמעותי לשינוי דרמטי. אלקין מציין כי בפתיח של ההסכם נאמר בפירוש כי לחיזבאללה אחריות לחטיפה וישנה גם התייחסות לגבי השאיפה להחזרתם. נושא מנגנון השבתם של החטופים לישראל, ה"נושא נמצא בדיונים ואני מקווה שיגיע לקו הסיום מהר ככל האפשר".



אלקין מזכיר שכתנאי ראשוני בימיה הראשונים של המלחמה דרש החיזבאללה לא רק את החזרתם של סמיר קונטאר ומחבלי חיזבאללה נוספים אלא גם מחבלי רש"פ שנכלאו בידי ישראל. כעת הוא מזכיר, הדרישה הזו אינה קיימת וגם בכך יש הישג ישראלי לא מבוטל.



לשאלת המראיין, עוזי ברוך, אודות התבטאויותיו של ראש הממשלה על מינוף תכניתו המדינית לעקירה ביהודה ושומרון בעקבות הניצחון בצפון, אומר אלקין כי אין לשכוח שהמניעים שהובילו להכנתה של תכנית ההתכנסות היינו הבעייתיות הדמוגראפית נותרו בעינם. עם זאת הוא סבור שהמציאות שהתהוותה בעקבות המלחמה בצפון הוכיחה שהתכנית המדינית של ראש הממשלה צריכה לתת מענה למספר סוגיות ביטחוניות. כמו כן משקלו הסגולי של הציבור הציוני דתי במדינה אינו מוטל בספק. עובדות אלה ואחרות, אומר אלקין יביאו את המערכת המדינית לשקול את מגמותיה בעתיד מבחינה מחודשת.



"השאלות שצריך לחשוב עליהן עכשיו הן איך מחזירים את הצפון לשגרה, אחר כך נצטרך לדון איך אנחנו מפיקים לקחים לקראת ההתמודדויות העתידיות", אומר אלקין המשוכנע שלא יישום תכנית המדינית של ראש הממשלה היא זו שתעמוד על סדר יומה של מדינת ישראל ביום שלאחר המלחמה.

חבר הכנסת אלקין נשאל גם אודות היחס המפלה לכאורה אותו חשים עקורי גוש קטיף באשר לבעיותיהם המצטברות מאז עקירתם לעומת היחס לו זוכים מפוני הצפון. לדבריו אכן קיימות בעיות לא מעטות בטיפול בעקורים וגם בעיות לא מעטות עוד צפויות בטיפול במפוני הצפון, ובעיה אחת אינה פותרת את האחרת. בהתייחסו לבעיותיהם של העקורים אומר אלקין כי אכן בעיית התעסוקה לעקורים היא בעיה לא פשוטה ויש לפעול באופן אינטנסיבי כיון ש"מי שלא תימצא לו עבודה בחצי שנה הקרובה זו תהיה בעיה חמורה בהרבה. זה יהיה הרבה יותר קשה לאחר מכן". באשר לסוגית הפיצויים, שגם היא לא נפתרה, גם כעת שנה אחרי, הוא אומר שמדובר בבעיות של חסמים בירוקרטיים, ובחלק מהמקרים מדובר במהלכים משפטיים שמתבצעים בעת מחלוקת בין העקורים לבין המדינה באשר להיקף הפיצויים וגובהם. "העררים לוקחים מטבע הדברים זמן רב".

להאזנה לראיון