משב רוח ציוני אפף השבוע (יום ג') לשעה קלה את שדה התעופה "פירסון" בטורונטו. 142 מתושבי טורונטו התכנסו לטיסה משותפת לישראל "לעשות עלייה" מבלי להירתע כלל ועיקר מהמצב הביטחוני הקשה בישראל. המניעים העיקריים: ציונות, אהבת הארץ ואמונה דתית.
ארגון "נפש בנפש", בסיוע הקונסוליה הישראלית, הפדרציה היהודית והבית הישראלי, ארגן את קבוצת העולים והושיט תמיכה חיונית לקליטתם בישראל. אחד העולים החדשים בנאום מרגש טרם העלייה למטוס ובנוכחות קהל רב וצבא עיתונאים, הסביר את המניע לעלייה לישראל ברצון העז לחזק ולהגן על המדינה היהודית, להנחיל את החינוך היהודי לילדים ולהתפתח רוחנית. דבריו נענו ע"י הקהל בקריאות ספונטניות וקצובות: "עם ישראל חי".
הקונסול הכללי של ישראל בטורונטו, יעקב (קובי) ברוש ברך את העולים החדשים "החוזרים למולדת", אך ראה גם צורך בלשון הומור להזהיר אותם מפני כללי הנימוס הישראלי, השונים במידת מה מאלה הנהוגים בקנדה. לאלה המתעתדים לגור בתל אביב אמר ברוש, כי הם יצטרכו להתרגל, שבשעה 11 בלילה לא הולכים לישון אלא היום רק מתחיל...
טד סוקולסקי, נשיא ה- UJA, הביע את הערכתו וגאוותו הרבה לראות את קבוצת היהודים הגדולה בדרכה לארץ ישראל. הוא ברך את העולים החדשים ושיבח את החלטתם, המבטאת את המחויבות למדינת ישראל ואומץ רב המייחד אותם ואשר אינו נחלת הכלל.
כתב "שלום טורונטו" שוחח עם אחדים מהעולים החדשים המייצגים חתכים שונים בקהילה היהודית בטורונטו. יונתן מושביץ, צעיר בן 19, שנולד בישראל להורים ממוצא רוסי, עקר עם הוריו לדרום אפריקה ולאחר מספר שנים השתקעה משפחתו בקנדה. עתה הוא סוגר מעגל בחייו וחוזר לישראל. יונתן מספר ל"שלום טורונטו", כי הקשר שלו עם ישראל נמשך לאורך כל השנים בביקוריו מידי קיץ אצל הסבתות. המהפך בחייו החל לקרום עור וגידים בעת ששהה בישראל במסגרת תוכנית חד שנתית עבור תושבי חוץ באוניברסיטה העברית בהר הצופים. במסגרת הלימודים הוא התוודע לדורותי סטודנטית מצרפת. הכימיה הטובה ביניהם הביאה לאירוסין שנערכו בישראל. האירוסין סייעו ליונתן בהחלטתו להשתקע בישראל ולהקים בה בית.
לדברי יונתן, העלייה לישראל נובעת בחלקה מציונות, בה שזורה האהבה לאווירה החברתית החמה בישראל ולתרבות הישראלית. הוא מודע לקשיים ולאתגרים המורכבים בפניהם הוא עומד, ואולם אין הדבר מרתיע אותו. נהפוך הוא. הוא נכון לשרת בצה"ל "בכל תפקיד" על מנת לשרת את המדינה. גם הפיגועים אין בהם כדי לרפות את ידיו. פיגועי טרור מתרחשים בכל מקום בעולם הוא מסביר ומציין, שחווה שני פיגועי טרור במקומות סמוכים למגוריו בישראל בשנה בה למד באוניברסיטה העברית.
הקושי הגדול היה בעיקר של ההורים שרצו שיישאר בטורונטו לידם. אבל הוא מדגיש, הם תמכו ואפשרו לו לממש את חלומו. יונתן אינו חובש כיפה, אך ברור לו שלאחר החתונה הבית שיקים בישראל יהיה בית דתי מסורתי, שיעניק חינוך יהודי לילדים. בשלב זה, הוא וארוסתו מחפשים קהילה דתית של "הכיפות הסרוגות" להשתקע בה.
בראיין קלף, בן 33, מייצג מגזר אחר של יהדות טורונטו. הוא נולד בארה"ב ונישא לאישה קנדית. ההיכרות בין השניים הייתה דווקא בישראל כאשר עבדו יחדיו בחברת מחשבים גדולה בסוף שנות התשעים. לאחר משבר ההיי טק בישראל, הם נאלצו מסיבות כלכליות לעקור שוב לארה"ב ואח"כ לקנדה. את המניע העיקרי לעלייה לישראל מסביר בראיין בפסוק מספר תהילים "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר". הקב"ה רוצה שנשרת אותו בארץ ישראל וכך עלינו לנהוג, הוא מסביר. לדבריו, הציונות והאמונה הדתית מחזקות אותו בדרכו החדשה ובאהבתו לארץ ישראל. הוא סבור, שיהודים צריכים לשוב לישראל ולשדר מסר ברור לאויביה של ישראל, שהעם היהודי חזק ונכון להגן על עצמו במולדתו. בראיין ומשפחתו מתכוונים להשתקע בזיכרון יעקב והוא אינו מפחד מטילי חיזבאללה. רק דבר אחד מדיר שינה מעיניו. החשש שילדיו לא יבינו את ההנחיות בשעת חירום בשפה העברית.
הזוג ויוויאן וגדעון טנקוס עושים עלייה מאוחרת לישראל. לשניים שנישאו לפני ארבע שנים בטורונטו ילדים ונכדים, שחלקם מתגוררים בישראל, חלקם ברובע היהודי בירושלים. גדעון, שנולד בישראל, רואה בעלייה חזרה לבית הישן והמוכר. לויוויאן, שנולדה באנגליה, זו עלייה לארץ ישראל לתרבות ישראלית שאינה רגילה לה. בני הזוג נחושים בהחלטתם ושמחים בחלקם שזכו לממש את חלומם. גם הם יגורו בזיכרון יעקב שם כבר רכשו בית. את מניעיה מסבירה ויוויאן בציונות ובאמונה חזקה ביהדות. ובפיה מסר לשאר בני הקהילה היהודית בטורונטו: Be strong and come home!
ארגון "נפש בנפש", בסיוע הקונסוליה הישראלית, הפדרציה היהודית והבית הישראלי, ארגן את קבוצת העולים והושיט תמיכה חיונית לקליטתם בישראל. אחד העולים החדשים בנאום מרגש טרם העלייה למטוס ובנוכחות קהל רב וצבא עיתונאים, הסביר את המניע לעלייה לישראל ברצון העז לחזק ולהגן על המדינה היהודית, להנחיל את החינוך היהודי לילדים ולהתפתח רוחנית. דבריו נענו ע"י הקהל בקריאות ספונטניות וקצובות: "עם ישראל חי".
הקונסול הכללי של ישראל בטורונטו, יעקב (קובי) ברוש ברך את העולים החדשים "החוזרים למולדת", אך ראה גם צורך בלשון הומור להזהיר אותם מפני כללי הנימוס הישראלי, השונים במידת מה מאלה הנהוגים בקנדה. לאלה המתעתדים לגור בתל אביב אמר ברוש, כי הם יצטרכו להתרגל, שבשעה 11 בלילה לא הולכים לישון אלא היום רק מתחיל...
טד סוקולסקי, נשיא ה- UJA, הביע את הערכתו וגאוותו הרבה לראות את קבוצת היהודים הגדולה בדרכה לארץ ישראל. הוא ברך את העולים החדשים ושיבח את החלטתם, המבטאת את המחויבות למדינת ישראל ואומץ רב המייחד אותם ואשר אינו נחלת הכלל.
כתב "שלום טורונטו" שוחח עם אחדים מהעולים החדשים המייצגים חתכים שונים בקהילה היהודית בטורונטו. יונתן מושביץ, צעיר בן 19, שנולד בישראל להורים ממוצא רוסי, עקר עם הוריו לדרום אפריקה ולאחר מספר שנים השתקעה משפחתו בקנדה. עתה הוא סוגר מעגל בחייו וחוזר לישראל. יונתן מספר ל"שלום טורונטו", כי הקשר שלו עם ישראל נמשך לאורך כל השנים בביקוריו מידי קיץ אצל הסבתות. המהפך בחייו החל לקרום עור וגידים בעת ששהה בישראל במסגרת תוכנית חד שנתית עבור תושבי חוץ באוניברסיטה העברית בהר הצופים. במסגרת הלימודים הוא התוודע לדורותי סטודנטית מצרפת. הכימיה הטובה ביניהם הביאה לאירוסין שנערכו בישראל. האירוסין סייעו ליונתן בהחלטתו להשתקע בישראל ולהקים בה בית.
לדברי יונתן, העלייה לישראל נובעת בחלקה מציונות, בה שזורה האהבה לאווירה החברתית החמה בישראל ולתרבות הישראלית. הוא מודע לקשיים ולאתגרים המורכבים בפניהם הוא עומד, ואולם אין הדבר מרתיע אותו. נהפוך הוא. הוא נכון לשרת בצה"ל "בכל תפקיד" על מנת לשרת את המדינה. גם הפיגועים אין בהם כדי לרפות את ידיו. פיגועי טרור מתרחשים בכל מקום בעולם הוא מסביר ומציין, שחווה שני פיגועי טרור במקומות סמוכים למגוריו בישראל בשנה בה למד באוניברסיטה העברית.
הקושי הגדול היה בעיקר של ההורים שרצו שיישאר בטורונטו לידם. אבל הוא מדגיש, הם תמכו ואפשרו לו לממש את חלומו. יונתן אינו חובש כיפה, אך ברור לו שלאחר החתונה הבית שיקים בישראל יהיה בית דתי מסורתי, שיעניק חינוך יהודי לילדים. בשלב זה, הוא וארוסתו מחפשים קהילה דתית של "הכיפות הסרוגות" להשתקע בה.
בראיין קלף, בן 33, מייצג מגזר אחר של יהדות טורונטו. הוא נולד בארה"ב ונישא לאישה קנדית. ההיכרות בין השניים הייתה דווקא בישראל כאשר עבדו יחדיו בחברת מחשבים גדולה בסוף שנות התשעים. לאחר משבר ההיי טק בישראל, הם נאלצו מסיבות כלכליות לעקור שוב לארה"ב ואח"כ לקנדה. את המניע העיקרי לעלייה לישראל מסביר בראיין בפסוק מספר תהילים "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר". הקב"ה רוצה שנשרת אותו בארץ ישראל וכך עלינו לנהוג, הוא מסביר. לדבריו, הציונות והאמונה הדתית מחזקות אותו בדרכו החדשה ובאהבתו לארץ ישראל. הוא סבור, שיהודים צריכים לשוב לישראל ולשדר מסר ברור לאויביה של ישראל, שהעם היהודי חזק ונכון להגן על עצמו במולדתו. בראיין ומשפחתו מתכוונים להשתקע בזיכרון יעקב והוא אינו מפחד מטילי חיזבאללה. רק דבר אחד מדיר שינה מעיניו. החשש שילדיו לא יבינו את ההנחיות בשעת חירום בשפה העברית.
הזוג ויוויאן וגדעון טנקוס עושים עלייה מאוחרת לישראל. לשניים שנישאו לפני ארבע שנים בטורונטו ילדים ונכדים, שחלקם מתגוררים בישראל, חלקם ברובע היהודי בירושלים. גדעון, שנולד בישראל, רואה בעלייה חזרה לבית הישן והמוכר. לויוויאן, שנולדה באנגליה, זו עלייה לארץ ישראל לתרבות ישראלית שאינה רגילה לה. בני הזוג נחושים בהחלטתם ושמחים בחלקם שזכו לממש את חלומם. גם הם יגורו בזיכרון יעקב שם כבר רכשו בית. את מניעיה מסבירה ויוויאן בציונות ובאמונה חזקה ביהדות. ובפיה מסר לשאר בני הקהילה היהודית בטורונטו: Be strong and come home!