בגן הורדים מתרחבת המחאה של חיילי המילואים בהובלת קציני חטיבת אלכסנדרוני, הקוראים להתפטרותם של ראש הממשלה אולמרט, שר הבטחון פרץ והרמטכ"ל חלוץ.  המילואימניקים אינם מתכוונים לעזוב את גן הורדים שבו הם מנהלים את המחאה, עד שאולמרט פרץ וחלוץ "יעברו לעיסוק אחר", כלשון אחד המארגנים.

את המחאה פתחו חיילי המילואים, חלקם השתחררו רק היום משירות המילואים בדרום לבנון, בצעדת מחאה שהחלה  מהקסטל ועד לביתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. 



טענותיהם של חיילי המילואים עוסקות בשני אפיקים עיקריים: הכשל הלוגיסטי שבא לידי ביטוי בציוד מיושן אותו קיבלו הלוחמים עם צאתם ללבנון והמחסור בציוד ומזון אלמנטריים. האפיק השני הוא כשל בהעברת פקודות ברורות לחיילי צה"ל, מתן פקודות סותרות ובבלבול הנובע ככל הנראה מאי בהירות של הדרג העליון באשר למטרות הלחימה. לטענתם שני אפיקים הללו הם בין הגורמים העיקרים שהובילו לנפילת חיילים בקרב, במהלך הלחימה.

שני לוחמי חטיבת אלכסנדרוני המובילים את המחאה אמרו כי מטרתם היא שבמלחמה הבאה צה"ל יהיה מוכן. השלושה, רה"מ, שר הבטחון והרמטכ"ל שהוכיחו שאין להם את הכישורים, צריכים לעוף. מה שהיה לא יחזור על עצמו, אומרים השניים.



אל שולחנו של שר הביטחון הגיעה היום איגרת מחאה בה קובעים לוחמי מילואים כי הדרג המדיני מנע מחיילי צה"ל לנצח. להלן נוסחה המלא של האיגרת כפי שהופיע ב'הארץ':



"אנו לוחמים ומפקדים בחטיבת "חוד החנית" גויסנו בצו חירום ב-30.7.2006. ההתייצבות היתה מלאה בכל הפלוגות. בחותמנו על הציוד והנשק ידענו, כי אנו חותמים ומתחייבים להרבה מעבר לכך. עזבנו נשים וילדים, חברות ובני משפחה. דחקנו לצד את העבודה והפרנסה, היינו מוכנים לבצע משימתנו גם בתנאים קשים, בחום בצמא או ברעב. בירכתי התודעה ידע כל אחד מאתנו, כי למען המטרה הצודקת של הגנה על אזרחי ישראל, אף נסכן את חיינו.



אך לדבר אחד לא היינו ולא נהיה מוכנים: לא היינו מוכנים לחוסר ההחלטיות. מטרת המלחמה שלא הוגדרה בבהירות, אף שונתה תוך כדי הלחימה. חוסר ההחלטיות התבטא בחוסר מעש, באי ביצוע של תוכניות אופרטיוויות ובביטול כל המשימות שקיבלנו במהלך הלחימה. הדבר הוביל לשהייה ממושכת בשטח עוין, ללא תכלית מבצעית ומתוך שיקולים שאינם מקצועיים, ללא חתירה למגע. בכל מקום ניכרות טביעות "הרגליים הקרות" בתהליכי קבלת ההחלטות. "חוסר ההחלטיות ביטא עבורנו זלזול עמוק בנכונותנו להתגייס ולהילחם ויצר תחושה של "יריקה בפנים" בהיותו עומד בסתירה לעקרונות ולערכי הלחימה לאורם חונכנו בצה"ל. התחושה הקשה לפיה בכל הדרגים מעלינו שוררים חוסר מוכנות, חוסר רצינות, היעדר מעוף וחוסר יכולת לקבל החלטות מושכלות מובילה לשאלה האם לחינם גויסנו? "כעת אנחנו ביום שאחרי ונראה, כי חוסר המוסריות והיעדר הבושה עתידים לחפות על המחדלים. את מחדלי שש השנים האחרונות וחוסר המוכנות הצבאית נשאנו על גבינו אנו - הלוחמים. "על מנת להגיע מוכנים למערכה הבאה - שייתכן ותתרחש בקרוב - נדרש שינוי שורשי ויסודי. משבר האמון בינינו כלוחמים, לבין ההנהגה הבכירה לא ייפתר ללא חקירה ממלכתית יסודית וראויה, בעקבותיה תוסקנה מסקנות, הן ברמת האסטרטגיה ותפיסת הביטחון הלאומי והן ברמת האישיות אצל הנוגעים בדבר. "שילמנו מחיר כבד על מנת להילחם ולנצח והתחושה היא, כי מנעתם זאת מאיתנו. גם בעתיד נתייצב כולנו לכל משימה אליה נידרש, אך ברצוננו לדעת כי משימות אלה תיגזרנה ממטרה ברורה. בדרך של חתירה למגע ויכולת הכרעה. "כחיילים וכאזרחים אנו מצפים לתגובתכם בהקדם.

על החתום, לוחמים ומפקדים בחטיבת "חוד החנית"



בכנס בו פגשו קציני חטיבת אלכסנדרוני את הרמטכ"ל רב אלוף חלוץ אמרו מפקדי החיילים לרמטכ"ל כי הם חשים בחוסר אמון של חייליהם במערכת הצבאית לאחר ימי הלחימה המהוססת והמגומגמת שבהם השתתפו בעקבות התנהלות הדרג העליון, הן בצמרת הפוליטית והן בצמרת הביטחונית.



יצויין כי בעוד הדרג המדיני והבטחוני נערך לבדיקות בסיוע עורכי דין נמסרת הודאה ראשונה בכשל על ידי קצין חיר וצנחנים ראשי, תא"ל יוסי היימן. היימן אמר  בשיחת פרידה מתפקידו: "חטאנו בחטא היוהרה. לא השכלתי להכין טוב יותר את חיל הרגלים למלחמה הנוכחית... היו תקלות, ונרשמו גם מקרים בהם לוחמים לא קיבלו מזון במשך 48 שעות" אמר תא"ל היימן שהוסיף ואמר: "לא הצלחתי למנוע את שחיקתן של הפלוגות והמחלקות המקצועיות - המרגמות, הסיור, העורב, ההנדסה, את יכולת המפקדים להפעיל את כלל מסגרותיהם, ואת תפיסת השטח הכוללת. אינני חש שום הקלה מול מגוון התירוצים וכולם מוכרים ונכונים - הקיצוצים, ההפסד המתמשך בהתמודדות על גרף אימוני הסדיר והמילואים מול צורכי הלחימה בעזה ובאיו"ש, ההפסד בדיוני התכנית הרב שנתית, על תקציב ניוד החי"ר בעבר ועוד".