ביקורי תלמידי בתי ספר במוזיאונים לטבע ומדע אינם משיגים את מטרתם העיקרית: העשרת הידע המדעי של התלמידים ועידוד סקרנותם לגבי המדע. כך עולה ממחקר מקיף, שערך צוות חוקרים בטכניון.
המחקר בוצע במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעיים בטכניון בראשותה של ד"ר טלי טל. לדבריה, מהמחקר עולה, כי הביקור הלימודי במוזיאון מדע וטבע נערך על פי מודל ישן ולא מקובל, לפיו התלמיד הוא "קנקן", אליו אמור המדריך "לשפוך" ידע. זאת, במקום לגרות את סקרנותו של התלמיד ולעודד את התעניינותו בתחום המדעי.
מהטכניון נמסר כי המחקר כלל חמישה מוזיאונים לטבע ומדע באזור תל אביב וצפון הארץ, שבהם מבקרים עשרות אלפי תלמידים בשנה. "במחקר, שמומן על ידי הקרן הלאומית למדע, נבדקו מורים, תלמידים ומדריכים במוזיאונים, בזמן הביקור ואחריו", אומרת ד"ר טל. "נאספו נתונים על ידי תצפיות וידאו של כל ביקור, ראיונות ושאלונים".
החוקרים מצאו, כי ההדרכה והפעילות במוזיאונים שנחקרו, הן פורמאליות ולעיתים אף קשיחות יותר מאשר בכיתה. "מצאנו הרצאות ארוכות וניסיון להקנות בפרקי זמן קצרים ידע מדעי עצום ורב", אומרת ד"ר טל. "מצאנו שנעשה שימוש מועט בתערוכה עצמה (אין כמעט שימוש או צפייה במוצגים), לתלמידים יש מעט אפשרויות בחירה וניתנת מעט תשומת לב לאפשרות של אינטראקציה חברתית, שמקדמת את הלמידה בסביבה חוץ כיתתית".
עוד מצאו החוקרים כי רוב המושגים המדעיים שהציגו מדריכי המוזיאונים לתלמידים, הוסברו בצורה חלקית או שלא הוסברו כלל. החוקרים ניתחו גם את השאלות שנשאלו התלמידים והעלו, כי חלק ניכר מהן היו שאלות פשוטות שלא דורשות חשיבה.
היבט נוסף שנחקר היה שיתוף המורים ומעורבותם בביקור. באחד המוזיאונים שנכללו במחקר נמצא הבדל בין מעורבות המורים מבתי הספר היסודיים לבין מעורבות מורי העל יסודיים. רוב המורים מבתי הספר היסודיים כמעט ואינם מעורבים בביקור: לא בתכנון, לא בביצוע ולא בסיכום הבית ספרי. "מצאנו מורים פאסיביים, שרואים את עיקר תפקידם בארגון המשמעת", אומרת ד"ר טל. "במקרים רבים, הביקור במוזיאון כלל לא תוכנן על ידי המורה, והוטל עליו רק ללוות את הכיתה. לעומת זאת, בבתי הספר העל יסודיים, המורים יוזמים את הביקור בהקשר לנושא המדעי שנלמד בבית הספר, ולכן הם גם פעילים יותר בביקור עצמו".
לדעת חוקרי הטכניון, חוסר ההבנה – מקורו בשני הצדדים. בהכשרה הפורמאלית של המורה אין כמעט התייחסות ללמידה החוץ כיתתית, ומבחינת המוזיאונים - רובם לא יצרו לעצמם תפישה חינוכית, השמה במרכז את הסביבה הייחודית שלהם, ולא הגדירו מהי משמעות ההוראה במוזיאונים. כמו כן, אין בארץ הכשרה מסודרת להוראה במוסדות לא פורמאליים.
המחקר בוצע במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעיים בטכניון בראשותה של ד"ר טלי טל. לדבריה, מהמחקר עולה, כי הביקור הלימודי במוזיאון מדע וטבע נערך על פי מודל ישן ולא מקובל, לפיו התלמיד הוא "קנקן", אליו אמור המדריך "לשפוך" ידע. זאת, במקום לגרות את סקרנותו של התלמיד ולעודד את התעניינותו בתחום המדעי.
מהטכניון נמסר כי המחקר כלל חמישה מוזיאונים לטבע ומדע באזור תל אביב וצפון הארץ, שבהם מבקרים עשרות אלפי תלמידים בשנה. "במחקר, שמומן על ידי הקרן הלאומית למדע, נבדקו מורים, תלמידים ומדריכים במוזיאונים, בזמן הביקור ואחריו", אומרת ד"ר טל. "נאספו נתונים על ידי תצפיות וידאו של כל ביקור, ראיונות ושאלונים".
החוקרים מצאו, כי ההדרכה והפעילות במוזיאונים שנחקרו, הן פורמאליות ולעיתים אף קשיחות יותר מאשר בכיתה. "מצאנו הרצאות ארוכות וניסיון להקנות בפרקי זמן קצרים ידע מדעי עצום ורב", אומרת ד"ר טל. "מצאנו שנעשה שימוש מועט בתערוכה עצמה (אין כמעט שימוש או צפייה במוצגים), לתלמידים יש מעט אפשרויות בחירה וניתנת מעט תשומת לב לאפשרות של אינטראקציה חברתית, שמקדמת את הלמידה בסביבה חוץ כיתתית".
עוד מצאו החוקרים כי רוב המושגים המדעיים שהציגו מדריכי המוזיאונים לתלמידים, הוסברו בצורה חלקית או שלא הוסברו כלל. החוקרים ניתחו גם את השאלות שנשאלו התלמידים והעלו, כי חלק ניכר מהן היו שאלות פשוטות שלא דורשות חשיבה.
היבט נוסף שנחקר היה שיתוף המורים ומעורבותם בביקור. באחד המוזיאונים שנכללו במחקר נמצא הבדל בין מעורבות המורים מבתי הספר היסודיים לבין מעורבות מורי העל יסודיים. רוב המורים מבתי הספר היסודיים כמעט ואינם מעורבים בביקור: לא בתכנון, לא בביצוע ולא בסיכום הבית ספרי. "מצאנו מורים פאסיביים, שרואים את עיקר תפקידם בארגון המשמעת", אומרת ד"ר טל. "במקרים רבים, הביקור במוזיאון כלל לא תוכנן על ידי המורה, והוטל עליו רק ללוות את הכיתה. לעומת זאת, בבתי הספר העל יסודיים, המורים יוזמים את הביקור בהקשר לנושא המדעי שנלמד בבית הספר, ולכן הם גם פעילים יותר בביקור עצמו".
לדעת חוקרי הטכניון, חוסר ההבנה – מקורו בשני הצדדים. בהכשרה הפורמאלית של המורה אין כמעט התייחסות ללמידה החוץ כיתתית, ומבחינת המוזיאונים - רובם לא יצרו לעצמם תפישה חינוכית, השמה במרכז את הסביבה הייחודית שלהם, ולא הגדירו מהי משמעות ההוראה במוזיאונים. כמו כן, אין בארץ הכשרה מסודרת להוראה במוסדות לא פורמאליים.