משפחת מנשרוב גרה כ 13 שנים בחומש שבצפון השומרון, עד לגירושם במסגרת תכנית ההתנתקות לפני כשנה. הם ביקשו להתקבל לישוב קציר בשל הנוף והשקט שבישוב והם נדרשו להבחן במכון מיון ולהופיע בפני ועדת קבלה. בסופו של תהליך ועדת הקבלה דחתה את בקשתם. הועדה נימקה את הסירוב בחוו"ד "מסתייגת" שנתן מכון מיון לגבי מיכאל מנשרוב וכן ב"התנהגותו" של מנשרוב בועדת הקבלה. "התגובה החריפה של מיכאל מנשרוב לשאלתנו בנוגע למקום מגוריו הקודם, ההתחפרות שלו סביב טרמינולוגיה של 'גירוש'. החזרה שלו באופן עקבי ותוקפני על המושגים האלה, מבלי שיכולנו להמשיך בראיון. אלו המקורות שהדליקו עבור הועדה 'אור אדום' ביחס ליכולת השתלבותו בקהילה הקיימת בישוב", כתב יו"ר הועדה בועז הרמן.
מנשרוב הגיש ערעור על ההחלטה לועדת הערר של מנהל מקרקעי ישראל, באמצעות בא כוחו וחבר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, עו"ד יובל גנן. גנן טען כי בחוו"ד המסתייגת של מכון המיון נאמר גם כי הכעס שביטא מנשרוב "ממוקד סביב נושא עזיבת חומש". הוא אף הסב את תשומת לבה של ועדת הערר להנחיית משרד ראש הממשלה דאז (שרון ר.א): "'מתכונת עבודת ההכנה לתכנית התנתקות מתוקנת': תהליך של פינוי כרוך בהשלכות אישיות משמעותיות רבות למתיישבים המפונים. על ממשלת ישראל מוטלת החובה לשים לנגד עיניה בביצוע התכנית את ההשלכות על המתיישבים המפונים, הסיוע להם, ולהקל עליהם, ככל שניתן, במשך התהליך. הקשיים והרגישויות הכרוכים במהלך חייבים לעמוד לנגד עיני הממשלה ומבצעי התהליך".
"לא היה מקום להפלות את משפחת מנשרוב, שהיא משפחה טובה ונורמטיבית, מסורבי עליה", כתב עוד עו"ד גנן.
מנשרוב אמר לועדת הערר כי חווה תחושות קשות מהפינוי וכשהגיע לקציר ציפה להתחשבות ולא לדחיה.
כאמור ועדת הערר קיבלה את ערעור המשפחה והמליצה לקבלם לקציר. יו"ר הועדה ראובן נהרי כתב בהחלטה: "לאור ההתרשמות החיובית של ועדת הערר ממשפחת מנשרוב ותוצאות מכון המיון, אשר לא היו שליליות , ומאחר שמירב הנימוקים לדחיית משפחת מנשרוב כפי שפורטו בפרוטוקול ועדת הקבלה, לא היו מבוססים על הקריטריונים הרלוונטיים לקליטה בהתאם להחלטת המועצה, ממליצה הועדה לקבל את הערר".
"זהו אחד הימים המאושרים בחיי", אומר אב המשפחה, מיכאל מנשרוב עם התברר ההחלטה לאשר את קבלתם לישוב. "ידעתי שננצח, לא היו להם סיבות של ממש לדחות אותנו".
מהפורום המשפטי נמסר כי חלק מתושבי קציר התקשרו לפורום ומסרו שאנשי הועדה האמונים על קבלת משפחה זו או אחרת לא התבקשו לעבור ועדת קבלה כשאר התושבים "הרגילים".
נזכיר כי בעבר עלה הישוב קציר לכותרות, לאחר שבג"ץ הורה לאפשר למשפחה ערבית, משפחת קעדאן להתגורר לישוב לאחר שנדחתה על ידי ועדת הקבלה.