המשטרה החרימה אמש ממעון נשיא המדינה בירושלים מסמכים ומחשבים. הציוד הוחרם בעקבות החקירה המתנהלת בעניינו של הנשיא בעניין החשדרות נגדו לפיהן הטריד לפחות שתיים מעובדות בית הנשיא.
הנשיא מצידו מבקש לשוות לפשיטה המשטרתית אופי טבעי של חקירה ומבית הנשיא נמסר שכל מסמך אותו יבקשו החוקרים יעמוד לרשותם, והנשיא מקווה שהחקירה תיםתח על מנת שיוכל להוכיח את חפותו.
חוקרי המשטרה צפויים להגיע מחר (ד) למעונו של נשיא המדינה, משה קצב, ויחקרו אותו בעניין הפרשה המתנהלת בעניינו.
נזכיר כי אתמול נמסר שהנשיא צפוי להיחקר במשטרה בתוך שבועיים, ועל פי ההערכה יתכן וכבר בראשית החקירה ייאלץ הנשיא להתפטר או להשעות את עצמו במהלך תקופת החקירה. זאת מחשש לפגיעה במעמד הנשיא בישראל.
את החקירה צפוי לנהל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז שהודיע כי בכוונתו לבצע את תחקור הנשיא בהקדם. ככל הנראה יגיע מזוז לבית הנשיא בקרוב כדי לגבות מקצב את גרסתו בפרשה.
עתירה בפרשת הנשיא: לחשוף מידע על החנינות
התנועה לחופש המידע הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה להורות לנשיא קצב למסור לידיה מידע על בקשות לחנינות, ע"פ חוק חופש המידע.
בעתירה מתבקש הנשיא למסור פירוט הבקשות לחנינה, המועדים שבהם הוגשו הבקשות מתחילת כהונת הנשיא קצב, בשנת 00, המלצות משרד המשפטים לנשיא בכל הנוגע לכל אחת מהבקשות והמועד שניתנו ההמלצות. כמו כן, ההחלטות של הנשיא בכל אחת מהבקשות והתאריך שבו הן ניתנו ומועד חתימותיהם של הנשיא ושר המשפטים על החנינות.
התנועה טוענת כי כלפי הנשיא הועלו חשדות חמורים לפיהם אנשי עסקים המקורבים לנשיא קיבלו גישה חופשית לתיקי החנינות המצויים בארכיון בית הנשיא. "מדובר בראש מדינה המפעיל סמכות בעלת סממנים מעין שיפוטיים. טוהר הליך הפעלת הסמכות הוא מעניינו המובהק של הציבור", נכתב בעתירה.
עוד נטען בעתירה כי מדובר ב"הליך רגיש הנותן בידי הנשיא סמכות 'על שיפוטית' ליתן בידי עבריין שהורשע את חירותו במנותק משאלות חפותו או אשמתו". יש צורך לנהוג בבקשות חנינה ללא משוא פנים ובאופן שוויוני ולפיכך נדרשת ביקורת ציבורית על תהליך הענקת החנינות. ביקורת זו יכולה להערך רק כאשר התהליך 'שקוף', מוסיפה וטוענת התנועה.
פניותיה אל הנשיא לקבלת המידע נתקלו בסירוב, נטען בעתירה. בין היתר מטעמי החשש לפגיעה בפרטיותם של מגישי הבקשות. "הליך הדיון בבקשת חנינה הוא למעשה המשכו של הליך משפטי פומבי שקדם לבקשה, בו הורשע העבריין. החלטה על חנינה או שחרור היא החלטה לשנות תוצאות של הליך משפטי פומבי. לא הולם שתשמע הטענה ששינוי תוצאתו של הליך פומבי, יכול ואף ראוי שיתבצע באופן חסוי", טוענת התנועה.
בסיכום העתירה מבקשים באי כוחה של התנועה עו"ד בועז בן צור ועו"ד רז בן דור מבית המשפט להורות על מסירת המידע. כמו כן מבקשים לחייב את משרד המשפטים, את הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים ואת הנשיא בהוצאות העתירה.
הנשיא מצידו מבקש לשוות לפשיטה המשטרתית אופי טבעי של חקירה ומבית הנשיא נמסר שכל מסמך אותו יבקשו החוקרים יעמוד לרשותם, והנשיא מקווה שהחקירה תיםתח על מנת שיוכל להוכיח את חפותו.
חוקרי המשטרה צפויים להגיע מחר (ד) למעונו של נשיא המדינה, משה קצב, ויחקרו אותו בעניין הפרשה המתנהלת בעניינו.
נזכיר כי אתמול נמסר שהנשיא צפוי להיחקר במשטרה בתוך שבועיים, ועל פי ההערכה יתכן וכבר בראשית החקירה ייאלץ הנשיא להתפטר או להשעות את עצמו במהלך תקופת החקירה. זאת מחשש לפגיעה במעמד הנשיא בישראל.
את החקירה צפוי לנהל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז שהודיע כי בכוונתו לבצע את תחקור הנשיא בהקדם. ככל הנראה יגיע מזוז לבית הנשיא בקרוב כדי לגבות מקצב את גרסתו בפרשה.
עתירה בפרשת הנשיא: לחשוף מידע על החנינות
התנועה לחופש המידע הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה להורות לנשיא קצב למסור לידיה מידע על בקשות לחנינות, ע"פ חוק חופש המידע.
בעתירה מתבקש הנשיא למסור פירוט הבקשות לחנינה, המועדים שבהם הוגשו הבקשות מתחילת כהונת הנשיא קצב, בשנת 00, המלצות משרד המשפטים לנשיא בכל הנוגע לכל אחת מהבקשות והמועד שניתנו ההמלצות. כמו כן, ההחלטות של הנשיא בכל אחת מהבקשות והתאריך שבו הן ניתנו ומועד חתימותיהם של הנשיא ושר המשפטים על החנינות.
התנועה טוענת כי כלפי הנשיא הועלו חשדות חמורים לפיהם אנשי עסקים המקורבים לנשיא קיבלו גישה חופשית לתיקי החנינות המצויים בארכיון בית הנשיא. "מדובר בראש מדינה המפעיל סמכות בעלת סממנים מעין שיפוטיים. טוהר הליך הפעלת הסמכות הוא מעניינו המובהק של הציבור", נכתב בעתירה.
עוד נטען בעתירה כי מדובר ב"הליך רגיש הנותן בידי הנשיא סמכות 'על שיפוטית' ליתן בידי עבריין שהורשע את חירותו במנותק משאלות חפותו או אשמתו". יש צורך לנהוג בבקשות חנינה ללא משוא פנים ובאופן שוויוני ולפיכך נדרשת ביקורת ציבורית על תהליך הענקת החנינות. ביקורת זו יכולה להערך רק כאשר התהליך 'שקוף', מוסיפה וטוענת התנועה.
פניותיה אל הנשיא לקבלת המידע נתקלו בסירוב, נטען בעתירה. בין היתר מטעמי החשש לפגיעה בפרטיותם של מגישי הבקשות. "הליך הדיון בבקשת חנינה הוא למעשה המשכו של הליך משפטי פומבי שקדם לבקשה, בו הורשע העבריין. החלטה על חנינה או שחרור היא החלטה לשנות תוצאות של הליך משפטי פומבי. לא הולם שתשמע הטענה ששינוי תוצאתו של הליך פומבי, יכול ואף ראוי שיתבצע באופן חסוי", טוענת התנועה.
בסיכום העתירה מבקשים באי כוחה של התנועה עו"ד בועז בן צור ועו"ד רז בן דור מבית המשפט להורות על מסירת המידע. כמו כן מבקשים לחייב את משרד המשפטים, את הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים ואת הנשיא בהוצאות העתירה.