המתמטיקאי היהודי-רוסי גרגורי פרלמן פתר את הבעייה המתמטית הנודעת שהוצגה לפני כמאה שנים ע"י אחד מענקי המתמטיקאים דאז: הצרפתי אנרי פואנקרה. בגלל חשיבותה המתמטית העצומה של בעיית "השערת-פואנקרה” (כפי שהיא נקראה מאז), ובמיוחד בגלל אי-יכולתם של המתמטיקאים בני זמנו של פואנקרה להכריע האם בכלל נכונה ההשערה הזו - היא הוכרה מייד עם הצגתה כאחת משבע הבעיות המתמטיות החשובות ביותר של המילניום(!), ולימים אף הסתבר (לאור תורת היחסות של אלברט איינשטיין) כי יש לה השלכות כבירות גם על מבנה היקום.
תיאורה המתמטי המדוייק של הבעיה הוא אמנם מורכב למדי, אך בשפה יותר אנושית – אם כי פחות מדוייקת – היא ניתנת לתיאור באופן הבא:
נתאר לעצמנו גוש עשוי פלסטלינה, שהנו "מלא לגמרי" (כלומר נטול חורים פנימיים), וגם אין לו "קצה" (כמו שלמעגלים ולכדורים אין קצה), וגם יש לו גבולות (כמו שלכל עצם פיזי המוכָּר לנו יש גבולות), כעת נחשוב שאנחנו מנסים "ללוש" את גוש הפלסטלינה הזה (כולל מעיכות וכיווצים ומתיחות וכדומה) – אך "בזהירות", דהיינו תוך הקפדה לא לקרוע אותו תוך כדי הלישה, וגם לא להדביק זה לזה חלקים שלו אשר אינם נוגעים זה בזה; ובכן, לפני כמאה שנים שיער פואנקרה כי גם אם גוש הפלסטלינה התלת-מימדי הזה (שיש לו אורך רוחב וגובה) "עוטף" גוף ארבע-מימדי (כמובן קשה לדמיין גוף ארבע מימדי) – עדין "הלישה הזהירה" של גוש-הפלסטלינה הזה מאפשרת להפוך אותו לכדור מושלם.
במשך כמאה שנים שברו המתמטיקאים את שיניהם כדי להכריע האם נכונה השערה זו של פואנקרה, אך רק בתחילת האלף השלישי (למניינם) קיבלה הקהילייה המתמטית מאת גרגורי פרלמן את פתרון "בעיית המילניום”: הוכחה מתמטית מדוייקת של נכונות השערת פואנקרה. בזכותה – גם נפתרו סופית כמה חידות חשובות אודות מבנה היקום שלנו.
פתרונו של פרלמן משתרע על פני עשרות עמודים שפורסמו בחלקים אחת למספר חודשים ועוררו עניין רב בקהילייה האקדמית הבינלאומית. על פי הפרסומים מסרב כעת פרלמן להתייחס לפרס המוצע לו על מציאת הפתרון. פרס זה בסך מיליון דולר מוצע על ידי מכון קליי למתמטיקה, כמו הסכום המוצע על פתרון כל אחת משבע חידות המילניום כפי שהוגדרה גם בעית פואנקרה. כאמור, פרלמן אינו מעוניין בסכום אלא בחקר המתמטי בלבד.
(בהכנת הכתבה סייע אלי כהן)