סדן נבחר ב אוקטובר 03 לראשות עירית חדרה בהפרש קולות קטן. כדי להקים קואליציה ערך שלושה הסכמים שונים לצירוף מועמדים למועצת העיר. בגין הסכמים אלו הורשע כאמור במתן שוחד.
סדן טען במשפטו כי נקלע למצב של "מועצה לעומתית", שממנו 'נכנס ללחץ'. " הקואליציה התגבשה מהר ועמדה על 11 חברים מול 8 חברים באופוזיציה ותוך פחות מ-6 שבועות 2 חברים עזבו במפתיע את הקואליציה עוד לפני שהחלו הדיונים המהותיים, גיבוש ההחלטות הכלכליות, עזיבתם היתה בתואנות שוא מאד מצחיקות אבל העמידה את הקואליציה בבעיה קשה, הפכנו להיות מועצה לעומתית".
עוד טען כי החשש שמועצה לעומתית תנהל את העיריה הכניסה אותו ללחץ אדיר. "כל הזמן עמד לי לנגד עיני, המחויבות שלי כלפי משרד הפנים, המחויבות שלי כלפי העיר וכלפי התפקיד שאני נושא לייצב את המערכת הכלכלית. הבנתי שהמציאות החדשה הזאת שהיתה ב- 15.1.04, יצרה מצב שבעצם אני על הקרשים. הייתי בלחץ אטומי. היו בי אפילו מחשבות להרים ידיים ולנטוש אבל זה לא האופי שלי, אמרתי איך אני יכול, זה עתה רק נבחרתי. המצב היה נואש מכיוון שאני לא פולטיקאי [פוליטיקאי], אני לא אחד ששוחה בביצה הפליטית... ה- 100 ימים הולכים ואוזלים. מצב דומה למרות שלא באותו מצב רוח קשה, ליווה גם את שותפי הקואליציוניים".
בהכרעה להרשיעו כתב השופט אילן שיף כי "כהונה במועצת העיר היא שליחות. הנבחר הוא נאמן הציבור. עליו לפעול לטובת ציבור שולחיו והציבור כולו. אסור ששיקולים זרים ומושחתים יביאו אותו לידי קבלת החלטות בדבר הצטרפות או אי הצטרפות לקואליציה. כל המצטרף לקואליציה תמורת טובת הנאה משמעותית שעיקרה כסף או שווה כסף, בנסיבות נשוא דיוננו, עובר עבירה של קבלת שוחד. כך גם המבטיח למצטרף מתת שכזה, עובר עבירה של מתן שוחד".
השופט הדגיש כי לסדן והנאשמים הנוספים עימו "היתה מודעות לקיומם של רכיבי העבירה ואף לפליליות שבמעשיהם".