כ-30 אחוז מתוך 1,030 החיילים שנפצעו במהלך הקרבות בדרום לבנון מוגדרים כחיילים שנפגעו מבחינה נפשית, חלקם מוגדרים כפגועים פיזית ונפשית - כך עולה מנתוני חיל הרפואה.
מרבית החיילים שאובחנו על-ידי קציני בריאות הנפש (קב"נים) כסובלים מתגובות חרדה בעקבות הלחימה, המכונות גם "הלם קרב", היו לוחמים בשירות סדיר. לטענת צה"ל, 85 אחוז מהם חזרו מיד לשירות ורק חיילים בודדים נדרשו לטיפול מעמיק יותר. צה"ל מודה כי מספר חיילים אף אושפזו במוסדות לבריאות הנפש בעקבות הלחימה.
לדברי חיל הרפואה, אנשיו שוחחו באופן יזום עם המפקדים על מנת שאלו ידברו עם פקודיהם ויאתרו תופעות אלו. מרבית החיילים שאובחנו כסובלים מתגובות חרדה פנו בעצמם לקב"נים.
בשבוע שעבר אף הוקם בפיקוד הצפון, מתקן לתגובות קרב. במתקן פועלים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שגויסו לשירות מילואים במטרה ללוות את הלוחמים ששבו מלבנון ולמנוע תופעות של הלם קרב וחרדה.
המפקדים הישירים של החיילים וקציני בריאות הנפש הפזורים ברחבי הצפון הונחו לאתר חיילים בשירות סדיר ומילואים הנזקקים לטיפול ולבקש שיפנו למתקן המיוחד בהקדם. במידת הצורך, יוכלו החיילים לבקש הפניה לטיפול במקום.
ללוחמים החוזרים מהקרבות הומלץ ראשית כל לנוח, לשתות ולאכול. בהמשך צפויה להם שיחה עם המפקדים, שהונחו על-ידי קציני בריאות הנפש לזהות דרכי התנהגות חריגות בקרב הלוחמים. אלו יופנו למתקן לצורך קבלת טיפול מקיף.
במשך תקופת הלחימה גויסו כ-40 קציני בריאות הנפש לשירות מילואים, והם פוזרו ברחבי הצפון במטרה לזהות תגובות חרדה בעודם בשטח. לדברי קצינת בריאות הנפש של פיקוד הצפון, רס"ן כלנית צדקה, נפתח המתקן בסיום הלחימה, שכן רק עם היציאה משדה הקרב עולות מרבית תגובות החרדה. "בלהט הלחימה מדחיקים את האירועים", הסבירה רס"ן צדקה. "רק עכשיו הלוחמים מאפשרים לעצמם להיות קשובים לקשיים שעברו בקרב. כעת מתחילות לצוף הבעיות".