אתמול, יום ג' באלול, צוין ברחבי הארץ יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבה הראשי הראשון של ישראל, מייסדה של הרבנות הראשית.
למערכת ערוץ 7 נשלח (בטופס 'יצירת קשר' שבתחתית עמוד הבית) סרטון בו נראה הרב קוק כשהוא יוצא, בלוית הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרב חיים זוננפלד ואישים נוספים, מישיבה של אחת מועדות ארץ ישראל שהקים השלטון המנדטורי.
בועדות אלה התבקש הרב לפרוס בפני השלטון את זיקתו של העם היהודי לארץ ישראל, לירושלים ולכותל המערבי, על פי הדיון בכל אחד מהכינוסים.
אנו מביאים בפניכם את הסרטון הנדיר.
לצפיה.
אם בידיכם מידע על האירוע המצולם אתם מוזמנים לשגרו במסגרת התגובות לכתבה.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מי שהיה הרב הראשי לארץ ישראל, ורבה של ירושלים לפני יותר משבעים שנה. נחשב לאחד מגדולי הוגי הדעות של העם היהודי בדורות האחרונים, הוא נולד בליטא בשנת תרכ"ה, וגדל בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב מוולוזי'ן, עוד מבחרותו התפרסם כעילוי גדול בתורה כשעסק רבות בתורת הנגלה והנסתר כאחד. לאחר נישואיו כיהן כרב בקהילת זוימל, ויותר מאוחר בקהילת בויסק, ובהיותו כבן ארבעים קיבל הזמנה לעלות לעיר יפו, ולשמש שם כרב. מכיוון שחלומו מאז ומתמיד היה לעלות לארץ ישראל, נענה הרב קוק להצעה, ובכ"ח אייר תרס"ד עלה לארץ ישראל ונהיה לרבה של יפו והמושבות.
באותו זמן החל הרב קוק לפרסם את ספריו וכתביו העוסקים בהגות ובמחשבת ישראל, בענייני הגלות והגאולה ותיקון העולם. הרב קוק ראה בתנועה הציונית ובשיבת ציון 'אתחלתא דגאולה', ושיבח את החלוצים שבונים את הארץ ומכשירים אותה לעם ישראל שעומד לעלות מהגולה. הרב קוק שעלה בתקופת העליה השניה, ראה את המשבר של הדור הצעיר שפרק עול תורה ומצוות וחיפש את הסיבות העמוקות לתופעה זו, ומצא אותם בסתרי תורה. הוא ראה ב'משבר' זה תהליך כואב בדרך למעבר של עם ישראל מתורת הגלות לתורת ארץ ישראל. הוא עסק רבות בפתרונות העמוקים שיביאו את העם אל גאולתו ובניינו בדרך הטובה והאידיאלית.
לפני מלחמת העולם הראשונה יצא הרב קוק לאירופה מסיבות רפואיות, וכשפרצה המלחמה, נשאר בשוויץ', בהמשך עבר ללונדון וכיהן שם כרב זמני של העיר והיה שותף לדוחפים ל'הצהרת בלפור', הלוא היא הכרת אנגליה בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. לאחר המלחמה חזר שוב לארץ ישראל כשהפעם קיבל הזמנה מקהילת ירושלים לבוא ולכהן כרב העיר. הוא הגיע לירושלים בג' אלול תרע"ט ושם כיהן כרב עד לג' אלול תרצ"ה יום פטירתו.
באותה תקופה בהיותו בירושלים ייסד את שני מפעליו הגדולים, את הרבנות הראשית לישראל, ששאף שתרכז את כל חכמי ישראל ותהיה האבן השואבת הרוחנית לכל מהלכי העם במהלך תחייתו בארץ, וכן הקים את הישיבה המרכזית העולמית, ששאף שתגדל תלמידי חכמים גדולים בכל מקצועות התורה שיהיו מעורים בחיי העם וישפיעו עליו מרוחם. הוא שאף להגיע לחיבור גדול בין עולם התורה הפנימי לבין חיי האומה המתחדשים. עם ייסוד הרבנות הראשית, כיהן כרבה הראשי הראשון של ארץ ישראל והיה ראש הרבנים לישראל. אחרי פטירתו הוסב שמה של ישיבתו מ'הישיבה המרכזית', לישיבת 'מרכז הרב'.
הרב קוק השאיר אחריו תלמידים ועשרות ספרים בכל תחומי התורה. בין תלמידיו הגדולים היו: בנו הרב צבי יהודה שערך את רוב כתביו והמשיך בהפצת תורתו לרבים, הרב דוד כהן, "הנזיר" שערך את ספרו 'אורות הקודש", הרב יעקב משה חרל"פ, שכיהן אחריו כראש הישיבה, הרב יצחק אריאלי בעל ספר 'עינים למשפט' ועוד. תלמיד צעיר נוסף שלמד אצלו, היה הרב משה צבי נריה, שיותר מאוחר הקים את ישיבות 'בני עקיבא' שחינכו לאור תורתו.
כיום מוסדות חינוך רבים, ישיבות ואולפנות, מחנכות לאורו של הרב קוק, ואלפי תלמידים גודלים לאור שיטתו המשלבת בין תורה וארץ ישראל, קודש וחול, ושואפת לתחיית התורה בחיי הפרט והכלל.