יושב ראש מפלגת העבודה, עמיר פרץ, שוקל לקרוא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בניגוד להחלטת ראש הממשלה, אהוד אולמרט, על הקמת ועדה ממשלתית שתחקור את ארועי המלחמה.
רוב חבריו במפלגה חושבים כי עליו לקרוא להקמת ועדת חקירה ולא להסתפק בועדה עליה הודיע ראש הממשלה.
ה'ליווי המשפטי' של הועדות - בידי מזוז
כתבתנו רותי אברהם מדווחת כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, התייחס הערב לתהליך שבסופו קבע רה"מ את הועדה שתחקור את אירועי המלחמה בלבנון. בהודעה כותב מזוז כי לרה"מ אולמרט הוגש מסמך חלופות לועדת חקירה ממלכתית. במסמך פורטו ההבדלים בין החלופות השונות וגם היתרונות והחסרונות המשפטיים שבכל חלופה.
החלופות שהוצעו: ועדת חקירה ממלכתית, ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדת בדיקה ממשלתית (מתוקף חוק הממשלה), ועדת בירור ממשלתית, ועדת חקירה צבאית (הפועלת עפ"י חוק השיפוט הצבאי), וכן בדיקה באמצעות מבקר המדינה.המידע על החלופות נועד לדברי מזוז להניח תשתית בפני הדרג המדיני לצורך קבלת הכרעה.
מזוז מוסיף כי "אמש הודיע ראש הממשלה שהוא בוחר לפצל את הבדיקה בין מספר גורמים ולמעשה לשלב בין כמה מן החלופות האפשריות האמורות. בעניין זה יובהר כי גם אפשרות זו עלתה במסמך שהגיש לו היועץ המשפטי לממשלה, כולל היתרונות והחסרונות שבדבר".
הליווי המשפטי לוועדות השונות הופקד בידי מזוז. לדבריו ליווי זה יכלול "מתן יעוץ משפטי שוטף (הנחיה לעריכת בדיקת ניגוד עניינים לחברי הועדות, הסברים בדבר גדר הסמכויות של הועדות, סיוע בניסוח כתבי מינוי/הסמכה לחברי הועדות והחלטות הממשלה הדרושות, וכיו"ב)".
מזוז התייחס בהודעתו גם לועדת החקירה שהקים שר הבטחון פרץ וקבע כי לשר הבטחון יש סמכות להקים ועדת חקירה עפ"י חוק השיפוט הצבאי "שר הבטחון מוסמך למנות ועדת חקירה עפ"י חוק השיפוט הצבאי תשט"ו-1955 'לשם חקירת כל ענין הנוגע לצבא' (סעיף 537 לחוק). סמכויותיה של הועדה, לרבות הסמכות לזמן עדים ולגבות עדויות, מוסדרות בחוק זה".