ליוזמה לקיום הביקור אחראית שרה, אחת מהנערות בטל מנשה, שבפגישה שהתקיימה עם מח"ט שומרון תהתה מדוע לא יותר לבני הנוער לבקר בשא נור. המח"ט מצידו לא הביע התנגדות, והנערה פתחה בארגון הקבוצה הראשונה שתבקר במקום.



לאחר ימים מספר יצרה שוב שרה קשר עם המח"ט והודיעה לו שהקבוצה מוכנה לביקור. נקבע מועד, אך זה נדחה, וכעבור מספר דחיות נוספות הוחלט לקיים את הביקור, ואכן זה התקיים אתמול.



49 בני נוער ומלווים יצאו באוטובוס מטל מנשה כשהיעד הוא הישוב החרב שאנור כשחיילי צה"ל מלווים אותם ומאבטחים את הביקור.



"נסענו עד מחסום ריחן, שם הצטרפו אלינו הצבא ואבטחה. יצאנו ב-14.00. הוקצבה לנו שעה להיות בשא נור", מספרת מוריה פלדמן, אחת הנערות שביקרו במקום.



מוריה מספרת על תחושות קשות לנוכח המראות שנגלו לעיניהם. "הכול היה שומם וחרב. שיחים יבשים מכסים הכול. בעבר היינו מבקרים בשא נור וכמעט בני בית בישוב, ופתאום הכל חרב. הערבים לקחו מהמקום את כל מה שיכלו, ומה שלא יכלו הרסו וניתצו. אפילו את גל החול שכיסה את בית הכנסת הם חפרו כדי להגיע למבנה ולהרוס אותו. את קירות המבצר, המסגד, ריססו בכתובות. הקירות האומנותיים שבורים ומכוסים כתובות ערביות, הרצפות שבורות ורובן הוצאו. על המסגד יש דגל של אשף. המראה היה קשה מאוד".



כשהם מסתובבים במתחם הישוב ההרוס הדריכו בני הנוער את מי מהמבקרים שלו זו הפעם הראשונה במקום כשהם מספרים מה היה בכל פינה ובכל אתר בישוב החרב. בתום שעה של ביקור, בה קראו בני הנוער פרקי תהילים תוך הבעת תקווה ותפילה לחזור לישוב, נטלו מזכרות, ענף, אבן, מעט חול וכיוצא באלה מהמקום, הבטיחו לשוב בעתיד ועזבו את המקום.



מוריה מספרת עוד על כוונה לארגן את הביקורים לשא נור, בלוויית ובאבטחת הצבא באופן קבוע בעתיד.