בעקבות דו"ח העוני החצי שנתי שפרסם המוסד לביטוח לאומי, אומר פרופ' יוחנן שטסמן מי שהיה מנכ"ל הביטח הלאומי כי העובדה ששליש מהילדים במדינה הם עדיין מתחת לקו העוני אומרת שהמצב לא השתנה והממשלה לא ישמה את המתבקש מהדוחות הקודמים. "אומנם מדובר על 2005 אך סביר שהמציאות לא השתנתה מאז", הוא מציין.
לפי הדו"ח, מצב הקשישים השתפר ומצב הילדים הורע. אי אפשר להתעלם מהשיפור אצל הקשישים בעקבות העלאת הקצבאות. אצל הילדים עדיין לא תיקנו את העוול הזה, אומר שטסמן ולכן הם עניים. לדבריו "הקיצבה אינה אידאל, היא פיצוי, כאשר אדם אינו יכול להתפרנס. תפקיד המוסד לביטוח לאומי היא כדי לעזור לאנשים להתפרנס ולא לתת צדקה. קיצבת ילדים היא בעצם הנחה במס הכנסה. זה נקרא מס הכנסה שלילי. 86 אחוז של מקבלי הקצבאות הם אנשים עובדים. רוב רובו של הציבור עובד ורוצה לעבוד והדוח הזה מראה עד כמה העוני הוא גדול ועוני אצל ילדים משמעו ירידה בחינוך ועליה באלימות ובפשע. המדינה חייבת להשקיע בכך שתהיה פרנסה לציבור. אמנם האבטלה ירדה מעט, אך העוני לא משתנה, אפשר להיות עובד ועני בו זמנית. הפערים בין תנאי השכר אצל העובדים בעשירון העליון והתחתון הם איומים. לפני כמה שנים היינו מדינה שוויונית והפכנו לגרועה שבמדינות, כמו ארצות הברית".
פרופ' שטסמן מציין כי על הדו"ח הזה ידברו בערוץ 7 ובערוצי הרדיו והטלויזיה ויכתבו עליו מאמרים אך עד אחרי שבת הכל ישכח. "השאלה האם הממשלה רוצה כעת לתקן למשל על ידי הגדלת שכר המינימום, או על ידי שינוי המיסוי. המיסים הוקטנו דווקא לבעלי ההכנסות הגדולות וכך גדלו הפערים.
הממשלה צריכה לדאוג לאספקת מקומות עבודה יותר טובים ואם היא לא תעשה זאת הדוח הבא יהיה דומה".
לשאלת המראיין אמציה האיתן האם המלחמה תרמה למצב אומר שטסמן כי "כאשר יסדו את הביטוח הלאומי בשנות החמישים, המצב הכלכלי של ישראל היה הרבה יותר גרוע וגם אז היתה מלחמה, ולמרות הזמנים הקשים מדינת ישראל הקימה את הביטוח הלאומי וכרתה לו ענף אחרי ענף. המלחמה איננה סיבה ואיננה תירוץ לשום אי עשיה בתחום הסוציאלי. הילדים שחיים בעוני מחר יהיו בצבא, איזה לוחמים הם יהיו?", תוהה שטסמן.
"אני רואה חשיבות מיוחדת להביא את הדברים דווקא בערוץ 7 שקוראים אותם הציבור היקר ביהודה ושומרון והוא פחות ערני לדברים האלה, אלא יותר לסוגיות ארץ ישראל שהם חשובים אך לא פחות חשוב להבין את הפערים החברתיים. גם בציבור החי ביהודה ושומרון יש פערים גדולים ועוני רב, שאומנם דואגים לסייע להם, אך צריך לדאוג שלכל אדם תהיה עבודה ולהמשיך לדבר על הדברים האלה" הוא מסכם.