בעקבות הפיגוע בירושלים כתב אהרון קליין, עיתונאי במגזין \"טיימס\", כי בפני שרון ניצבת בעיה קשה. לדבריו, בעוד שהציבור הישראלי \"זועם, מדוכא ורוצה לנקום\", ערפאת אינו עומד לקבל החלטה שתאפשר את המשך שלטונו, והיא לחסל את ארגוני החבלה החמאס והג\'יהד.
קליין מציין שגם אם יצליחו לחציה של ארה\"ב, וערפאת יכלא כ \"75 או 200 מחבלים\", כלשונו, אין די בכך. כדי לחסל את הטרור באמת, אומר קליין, יש צורך באיסוף כל כלי הנשק שבידי ארגוני החבלה, אך לשם כך ישראל צריכה לכבוש את כל שטחי הרשות, ולחפש את הנשק בשיטתיות: במעבר מבית לבית. לכך חסרה לשרון תמיכתה של ארה\"ב, כותב קליין.
ה\"ניו יורק טיימס\" פרסם שגורם בכיר בממשל האמריקני אמר כי ארה\"ב טרם קיבלה החלטה באשר למעמדו של ערפאת כמנהיג, אך הוסיף: \" אם ימשיך ערפאת בדרך זו הוא יוריד את עצמו מכס המנהיגות\".
עוד נמסר כי בימים האחרונים העבירה ארה\"ב מסרים לערפאת, ובהם נאמר לו כי אם לא יפעל במהירות ובנחישות נגד הטרור אזי ספורים הם ימיו כמנהיג מוכר של הפלשתינים.
גם הטיימס הלונדוני כבר עוסק בשאלת זהותם של היורשים לערפאת.
ריצ\'רד ביסטון, עורך מדור יחסי חוץ, כותב כי ערפאת, שבמעשיו איבד את אמון הציבור הישראלי הוא הדמות השנואה ביותר בישראל כיום. השאלה, אומר ביסטון, אינה אם ערפאת יוחלף אלא במי.
במאמר מועלים שלושה תרחישים אפשריים ל\"עת שאחרי ערפאת\". האחד, שאת מקומו של ערפאת יתפסו אבו עלא או אבו מאזן. מוחמד דחלאן ישמש אחראי על הביטחון השוטף בעזה, וג\'יבריל רג\'וב יעשה זאת ביו\"ש.
התרחיש השני, לפי המאמר, הוא שהרשות תתפרק, ושכל אזור ינוהל על ידי מנהיג פלשתיני מקומי, דבר שידרוש מישראל קיום מערכת של יחסים נבדלים עם מנהיגים שונים. ביסטון מביע את חששו מאובדן שליטתו של ערפאת ברשות, ומהתפרקות הרשות. הוא אומר כי במצב כזה, שבו הארגונים האיסלמיים הקיצוניים החמאס והג\'יהאד הם שיתפסו את השלטון ביש\"ע, תנהל ישראל מאבק נצחי נגד שלטון מתאבדים.
קליין מציין שגם אם יצליחו לחציה של ארה\"ב, וערפאת יכלא כ \"75 או 200 מחבלים\", כלשונו, אין די בכך. כדי לחסל את הטרור באמת, אומר קליין, יש צורך באיסוף כל כלי הנשק שבידי ארגוני החבלה, אך לשם כך ישראל צריכה לכבוש את כל שטחי הרשות, ולחפש את הנשק בשיטתיות: במעבר מבית לבית. לכך חסרה לשרון תמיכתה של ארה\"ב, כותב קליין.
ה\"ניו יורק טיימס\" פרסם שגורם בכיר בממשל האמריקני אמר כי ארה\"ב טרם קיבלה החלטה באשר למעמדו של ערפאת כמנהיג, אך הוסיף: \" אם ימשיך ערפאת בדרך זו הוא יוריד את עצמו מכס המנהיגות\".
עוד נמסר כי בימים האחרונים העבירה ארה\"ב מסרים לערפאת, ובהם נאמר לו כי אם לא יפעל במהירות ובנחישות נגד הטרור אזי ספורים הם ימיו כמנהיג מוכר של הפלשתינים.
גם הטיימס הלונדוני כבר עוסק בשאלת זהותם של היורשים לערפאת.
ריצ\'רד ביסטון, עורך מדור יחסי חוץ, כותב כי ערפאת, שבמעשיו איבד את אמון הציבור הישראלי הוא הדמות השנואה ביותר בישראל כיום. השאלה, אומר ביסטון, אינה אם ערפאת יוחלף אלא במי.
במאמר מועלים שלושה תרחישים אפשריים ל\"עת שאחרי ערפאת\". האחד, שאת מקומו של ערפאת יתפסו אבו עלא או אבו מאזן. מוחמד דחלאן ישמש אחראי על הביטחון השוטף בעזה, וג\'יבריל רג\'וב יעשה זאת ביו\"ש.
התרחיש השני, לפי המאמר, הוא שהרשות תתפרק, ושכל אזור ינוהל על ידי מנהיג פלשתיני מקומי, דבר שידרוש מישראל קיום מערכת של יחסים נבדלים עם מנהיגים שונים. ביסטון מביע את חששו מאובדן שליטתו של ערפאת ברשות, ומהתפרקות הרשות. הוא אומר כי במצב כזה, שבו הארגונים האיסלמיים הקיצוניים החמאס והג\'יהאד הם שיתפסו את השלטון ביש\"ע, תנהל ישראל מאבק נצחי נגד שלטון מתאבדים.