במכתב ששלחה ליושבי ראש ועדות הכנסת ויושבי ראש הסיעות בכנסת, הביאה יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוחמה אברהם, את דבר הביקורת החריפה שמותח בג"צ נגד הליך החקיקה של חוק ההסדרים. לאור ביקורת זו, ולאור הקשיים המתעוררים סביב חוק זה מדי שנה, הדגישה אברהם את הצורך בשינוי דפוסי החקיקה של חוק ההסדרים.
"חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית חייב לעבור שינוי, בייחוד לאור העובדה שבג"צ מתח עליו ביקורת קשה לא פעם. עלינו הח"כים לקבלו מבעוד מועד, ובכוונתי, כיו"ר הוועדה, לערוך מספר ימי עיון עם חברי הוועדה וצוות מקצועי, כדי להביאו להצבעה כשהוא מותאם לנורמות החקיקה הראויות", אמרה ח"כ אברהם.
עוד הדגישה אברהם במכתבה את החשיבות הטמונה בחיזוק מעמדה של הכנסת ובמימוש סמכויותיה כרשות המחוקקת.
כתבנו שלמה פיוטרקובסקי מוסר כי חוק ההסדרים, בשמותיו השונים, מלווה את חקיקת תקציב המדינה כבר 21 שנה. חוק ההסדרים בא לעולם, בעקבות "התוכנית הכלכלית" של שנת 85'. ובעקבות המשבר הכלכלי העמוק שבו הייתה מדינת ישראל שרויה. לאחר שעלתה לשלטון ממשלת האחדות בשנת 84', ניסתה הממשלה להתמודד עם המשבר, באמצעות שורה של "עיסקאות חבילה" שלא צלחו. לבסוף, גובשה במחצית שנת 85' "התוכנית הכלכלית", שהיתה בעצם הסכם כולל בין הממשלה, העובדים (ההסתדרות) והמעסיקים הגדולים. התוכנית נחלה הצלחה מסוימת, וסייעה ליציאה מהמשבר.
במקורו, נועד חוק ההסדרים לאפשר את ביצועה של התוכנית הכלכלית. החוק היה בעצם מקבץ גדול של שינויי חקיקה, שנועדו להקטין את הוצאות הממשלה על ביצוע אותם חוקים, מה שיאפשר גמישות תקציבית רבה יותר. הרעיון, שבמקורו נועד לטווח קצר, מצא חן בעיני פקידי האוצר ואנשי הממשלה. נוצרה להם אפשרות להעביר כבלוק שורה שלמה של תיקוני חקיקה, וזאת בהליך מהיר וללא התנגדויות משמעותיות.
אלא שהסידור הנוח הזה הוא בעייתי מאוד מכמה בחינות. חוק ההסדרים, מעצם העובדה שהוא מועבר בצמוד לתקציב, חייב לעבור בזמן קצוב, וממילא הדיון בסעיפיו לא יכול להיות עמוק ורציני. וכן יש בו זלזול בחקיקה הרגילה של הכנסת. כאשר חוקים שנחקקו בעמל רב, והושקעו בהם שעות רבות של דיון בכנסת, מבוטלים או מוקפאים בהינף שורה בחוק ההסדרים.
"חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית חייב לעבור שינוי, בייחוד לאור העובדה שבג"צ מתח עליו ביקורת קשה לא פעם. עלינו הח"כים לקבלו מבעוד מועד, ובכוונתי, כיו"ר הוועדה, לערוך מספר ימי עיון עם חברי הוועדה וצוות מקצועי, כדי להביאו להצבעה כשהוא מותאם לנורמות החקיקה הראויות", אמרה ח"כ אברהם.
עוד הדגישה אברהם במכתבה את החשיבות הטמונה בחיזוק מעמדה של הכנסת ובמימוש סמכויותיה כרשות המחוקקת.
כתבנו שלמה פיוטרקובסקי מוסר כי חוק ההסדרים, בשמותיו השונים, מלווה את חקיקת תקציב המדינה כבר 21 שנה. חוק ההסדרים בא לעולם, בעקבות "התוכנית הכלכלית" של שנת 85'. ובעקבות המשבר הכלכלי העמוק שבו הייתה מדינת ישראל שרויה. לאחר שעלתה לשלטון ממשלת האחדות בשנת 84', ניסתה הממשלה להתמודד עם המשבר, באמצעות שורה של "עיסקאות חבילה" שלא צלחו. לבסוף, גובשה במחצית שנת 85' "התוכנית הכלכלית", שהיתה בעצם הסכם כולל בין הממשלה, העובדים (ההסתדרות) והמעסיקים הגדולים. התוכנית נחלה הצלחה מסוימת, וסייעה ליציאה מהמשבר.
במקורו, נועד חוק ההסדרים לאפשר את ביצועה של התוכנית הכלכלית. החוק היה בעצם מקבץ גדול של שינויי חקיקה, שנועדו להקטין את הוצאות הממשלה על ביצוע אותם חוקים, מה שיאפשר גמישות תקציבית רבה יותר. הרעיון, שבמקורו נועד לטווח קצר, מצא חן בעיני פקידי האוצר ואנשי הממשלה. נוצרה להם אפשרות להעביר כבלוק שורה שלמה של תיקוני חקיקה, וזאת בהליך מהיר וללא התנגדויות משמעותיות.
אלא שהסידור הנוח הזה הוא בעייתי מאוד מכמה בחינות. חוק ההסדרים, מעצם העובדה שהוא מועבר בצמוד לתקציב, חייב לעבור בזמן קצוב, וממילא הדיון בסעיפיו לא יכול להיות עמוק ורציני. וכן יש בו זלזול בחקיקה הרגילה של הכנסת. כאשר חוקים שנחקקו בעמל רב, והושקעו בהם שעות רבות של דיון בכנסת, מבוטלים או מוקפאים בהינף שורה בחוק ההסדרים.