האלוף במיל' אורן שחור אומר כי המלחמה בלבנון היתה מיותרת, "תגובת יתר כמו פטיש 5 ק"ג נגד יתוש", כלשונו.
בראיון לערוץ 7 אומר שחור כי לאחר חטיפת החיילים היו צריכים לפעול באופן פרגמטי. למשל להגיב ביום קרב או מקסימום שלושה ימי קרב, לאחר מכן להמתין להזדמנות כמו לפעילות ש"תוציא את נסראללה ממעגל החיים". פעילות כזו היתה מונעת להערכתו עזיבת חצי מהצפון ומשקמת את הפרסטיז'ה הישראלית. שחור מביע גם התנגדות לועדות חקירה. אלו אינן מועילות וישראל זקוקה יותר מועדות אלו להפקת לקחים כדי למנוע בעתיד חטיפות חיילים. צריך לדעתו להחזיר את החיילים החטופים ב"כל דרך", ולהמשיך "לחפש את נסראללה, שהוא סמל למה שקרה. הוא וכל הנהגתו צריכים לצאת".
למרות התנגדותו לועדות חקירה, שאינן 'התרופה הנכונה', אם יוחלט על ועדה היא צריכה לדעתו להיות "אחת, וממלכתית", כזו שהציבור יתן בה אמון והיא תהיה בלתי תלויה.
כאמור, עיקר תשומת הלב יש לדעת שחור להפנות לתיקון ליקויים כמו למשל בנושא היכולות היבשתיות וכן בנוגע לקבלת החלטות. בין היתר יש לבחון את ההחלטה להפעיל מאסה אוירית - "'פטיש ענק' נגד "היתוש – החיזבאללה".
שחור מוסיף כי תחושת כשלון או נצחון אינה ענין אובייקטיבי אלא לעיתים תוצר של אטמוספירה. לתחושת הכשלון תרמו לדבריו פרסומים בתקשורת על הדחתו של אלוף פיקוד הצפון אודי אדם והצבת סגן הרמטכ"ל קפלינסקי מעליו. אלוף פיקוד הצפון פעל לדעתו כשורה "הבעיה לא היתה אצל האלוף אדם. מישהו החליט להציב מעליו את סגן הרמטכ"ל, אבל למה צריך היה להודיע או לגרום למחשבה שהוא הודח?".
שחור מותח גם ביקורת עם על קריאות האלופים לפיטורי הרמטכ"ל "זה לא מתפקידם, הם לא מינו אותו והם לא מפטרים אותו, כיום האלופים הם מחוץ לתמונה. צריך לכבד את אלו שנמצאים במערכת. להעריך ולהוקיר לא רק כשיש נצחונות אלא גם כשיש אירועים יותר מורכבים". תפקיד האלופים, לדעתו, לחזק את הצבא שבראשו עומד הרמטכ"ל. "הוא ממשיך לעמוד בראש הצבא ויש לנו ענין שיעשה זאת טוב. אנחנו לא צריכים להיות צוות הדיינים השופט את הרמטכ"ל". בסופו של דבר אומר שחור המלחמה לא היתה כשלון קוליסאלי ו"גם אני לא רואה את ערימת המחליפים המצטיינת".
בראיון לערוץ 7 אומר שחור כי לאחר חטיפת החיילים היו צריכים לפעול באופן פרגמטי. למשל להגיב ביום קרב או מקסימום שלושה ימי קרב, לאחר מכן להמתין להזדמנות כמו לפעילות ש"תוציא את נסראללה ממעגל החיים". פעילות כזו היתה מונעת להערכתו עזיבת חצי מהצפון ומשקמת את הפרסטיז'ה הישראלית. שחור מביע גם התנגדות לועדות חקירה. אלו אינן מועילות וישראל זקוקה יותר מועדות אלו להפקת לקחים כדי למנוע בעתיד חטיפות חיילים. צריך לדעתו להחזיר את החיילים החטופים ב"כל דרך", ולהמשיך "לחפש את נסראללה, שהוא סמל למה שקרה. הוא וכל הנהגתו צריכים לצאת".
למרות התנגדותו לועדות חקירה, שאינן 'התרופה הנכונה', אם יוחלט על ועדה היא צריכה לדעתו להיות "אחת, וממלכתית", כזו שהציבור יתן בה אמון והיא תהיה בלתי תלויה.
כאמור, עיקר תשומת הלב יש לדעת שחור להפנות לתיקון ליקויים כמו למשל בנושא היכולות היבשתיות וכן בנוגע לקבלת החלטות. בין היתר יש לבחון את ההחלטה להפעיל מאסה אוירית - "'פטיש ענק' נגד "היתוש – החיזבאללה".
שחור מוסיף כי תחושת כשלון או נצחון אינה ענין אובייקטיבי אלא לעיתים תוצר של אטמוספירה. לתחושת הכשלון תרמו לדבריו פרסומים בתקשורת על הדחתו של אלוף פיקוד הצפון אודי אדם והצבת סגן הרמטכ"ל קפלינסקי מעליו. אלוף פיקוד הצפון פעל לדעתו כשורה "הבעיה לא היתה אצל האלוף אדם. מישהו החליט להציב מעליו את סגן הרמטכ"ל, אבל למה צריך היה להודיע או לגרום למחשבה שהוא הודח?".
שחור מותח גם ביקורת עם על קריאות האלופים לפיטורי הרמטכ"ל "זה לא מתפקידם, הם לא מינו אותו והם לא מפטרים אותו, כיום האלופים הם מחוץ לתמונה. צריך לכבד את אלו שנמצאים במערכת. להעריך ולהוקיר לא רק כשיש נצחונות אלא גם כשיש אירועים יותר מורכבים". תפקיד האלופים, לדעתו, לחזק את הצבא שבראשו עומד הרמטכ"ל. "הוא ממשיך לעמוד בראש הצבא ויש לנו ענין שיעשה זאת טוב. אנחנו לא צריכים להיות צוות הדיינים השופט את הרמטכ"ל". בסופו של דבר אומר שחור המלחמה לא היתה כשלון קוליסאלי ו"גם אני לא רואה את ערימת המחליפים המצטיינת".