בחירת השופטת דורית בייניש לנשיאת ביהמ"ש העליון "היא בחירה מצויינת. לא רק משום שהיא ה'סניור', אלא משום שהיא אשה נבונה, שקולה ומאוזנת", כך אומר שופט ביהמ"ש העליון בדימוס יעקב טירקל בראיון לערוץ 7, לרגל פרישתו של הנשיא אהרון ברק ומינויה הצפוי של דורית בייניש לנשיאת ביהמ"ש העליון.
טירקל אומר למראיין עוזי ברוך כי "לחוששים מפני בייניש אין מה לחשוש", שכן כנשיאה, היא תצמצם את מגעיה עם הציבור שלא באמצעות פסקי הדין שלה, ותסייג את התבטאויותיה. זאת בניגוד להתנהלות קודמה, השופט ברק.
אהרון ברק, אומר טירקל הוא "משפטן מזהיר מהשורה הראשונה של המשפטנים בעולם", אבל, "שופט צריך להביע את דעותיו והשקפתו בסוגיות המובאות לפניו ורק בהן דרך פסיקתו. הוא לא צריך להביע בדרכים אחרות. בענין זה איני רואה 'עין בעין' עם הנשיא ברק, שהרבה מאד להביע את השקפותיו בענינים ציבוריים שונים מחוץ לפסקי הדין. בהרצאות ובמאמרים הדברים האלה קיבלו הד תקשורתי עצום כאשר במציאות על כס המשפט זה לא היה בדיוק ככה. הדוגמא המובהקת היא ההתבטאות של ברק כי 'מלוא כל הארץ משפט', שייחסו לו בכך כאילו אמר שהכל שפיט. מאז כל הציבור משוכנע שדעתו של ברק היא שהמשפט צריך לפלוש לכל מקום ולתחומן של כל הרשויות. או שצריך להיות משמעות חשובה ומיוחדת לאקטיביזם השיפוטי. במציאות זה לא כך. ביהמ"ש העליון של ברק לא ביטל כל כך הרבה פעמים חוקים של הכנסת. בדרך כלל היה ביטול מסויים ורק במקרים ספורים ומצומצמים. אבל התקשורת ממניעיה נתנה לזה ביטוי אחר".
טירקל מציין כי ברק נהג, כשסבר שצריך לשנות משהו, לא לכתוב זאת בפסק הדין אלא בשוליו. "הוא היה מבליע הערה שבה הביע את השקפתו. משהו תיאורטי ולא מעשי, איתות על כיוון".
הצגתו של ברק כמהפכן אינה מדוייקת, אומר טירקל. עם זאת, לבניית תדמית זו תרמו נטייתו של ברק להתבטא והמגמתיות של כלי התקשורת. "בעבר היו שופטים ונשיאי עליון דגולים אבל התקשורת לא כיסתה כל כך את בתי המשפט ולא באופן מגמתי כל כך. התקשורת מדגישה לא פעם דברים שנראים לכתב או לעורך והיא לא מדגישה דברים שלא נראה לה מעניינים או כל כך חשובים או שלא מתיישבים עם השקפתם הפוליטית או החברתית של הכתב או העורך. כתוצאה, במשך שנים היו פסקי דין בעלי חשיבות עצומה שהשפיעו השפעה רצינית על המשפט והחברה בישראל אבל לא קיבלו כיסוי תקשורתי נאות. ברק נהנה מתקשורת אוהדת ולכן דברים שאולי נאמרו בעבר ולא ניתן להם הד, קבלו עכשיו הד כאשר הוא אמר אותם".
בהתייחסו לטענות שנשמעו כלפי התנהלות בית המשפט העליון על רקע מה שכונה השקפותיו 'השמאלניות קיצוניות' של ברק, אומר השופט טירקל כי "יש לשופטים שונים השקפות בכל מיני נושאים". כדוגמא הוא מציין את השוני ההשקפתי בין השופט אלון לשופט ברק בנושא מדינה יהודית דמוקרטית ומה צריך לקבל עדיפות בין השניים. "ברק סבר שצריך לחפש יסודות משותפים לצד הדמוקרטי ולצד היהודי, במקרים רבים זה נכון, אבל לא תמיד. השופט אלון סבר שיש תמיד לתת עדיפות לערכים יהודיים. ברק עם גישתו שלמעשה מיעטה את משקל הצד היהודי בפרשנותו, הצטייר כפי שהצטייר. זו השקפתו וכל הכבוד להשקפתו. כל שופט זכאי להשקפתי, שתהיה לו אג'נדה משלו".
טירקל מוסיף כי אינו יכול לומר שיש העדפה לגישה מסויימת ב'עליון' אבל "בעקבות פסיקות מסוימות בשנים האחרונות לפני החילופים הגדולים בביהמ"ש העליון, אני לא אתפלא שהיו אנשים בציבור שסברו ש'לעליון' יש נטיות כאלה או אחרות".
היום, אומר השופט בדימוס טירקל, "נדמה לי שזה כבר לא יהיה מה שהיה בעבר".