בג"ץ ידון ביום א' בדרישה לכפות על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. בא כוחה של אומ"ץ, העותרת, עו"ד פרופ' מיכאל קורינאלדי, טוען כי מלחמת לבנון השניה עומדת בתנאי שנקבע בחוק להקמת ועדה כזו - "ענין בעל חשיבות ציבורית חיונית".
"מה לנו 'ענין בעל חשיבות ציבורית חיונית' יותר מאשר מלחמה ובעיקר מלחמת לבנון השניה", כותב קורינאלדי בעתירה. "כל מלחמה היא ענין בעל חשיבות ציבורית, ומלחמה זו - קל וחומר שכן יותר מבעבר, היה ציבור גדול מאד של אזרחים מעורב בה וחשוף לפגיעה פיזית ממש. זו היתה גם מלחמה שהשתתפו בה יחידות מילואים רבות המבטאות בהרכבן את כל שכבות הציבור והעם בישראל".
לעתירה מצורף מכתבו של השופט חיים כהן מ 21 בספטמבר 1982 שבו הצטרף לדרישה מראש הממשלה דאז מנחם בגין ז"ל להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי סברה ושתילה למרות סירובה של הממשלה. גם אז טענה הממשלה כי עפ"י החוק היא "רשאית להקים ועדה כזו, לא "חייבת".
השופט כהן כתב כי "אמת נכון הדבר שבהסמכה זו להקים ועדת חקירה, יש משום מסירת שיקול דעת לידי הממשלה, אבל הלכה פסוקה היא,מימים ימימה ודין הוא בישראל, שאם השימוש בשיקול הדעת הותנה בקיום עובדה מסוימת והעובדה מתקיימת, כי אז הופכת הרשות לחובה וכופין על בעל שיקול הדעת לעשות את אשר הוסמך לעשות". הוא סיכם את דבריו: "אם רצון הממשלה הוא שהמדינה הזאת תוסיף להתנהל כמדינת חוק, חובה פשוטה עליה להחליט מיד על הקמת ועדת חקירה".
ועדה ממלכתית היא היחידה שזוכה לאמון הציבור בשל היותה ועדה עצמאית, טוען עוד פרופ' קורינאלדי, "כל נסיון להקים ועדה אחרת לבדיקת נושא כל כך מהותי להמשך חייה של החברה והמדינה לא יזכו לאמון הציבור ויתפרשו כנסיון 'לטייח' את הכשלים שנתגלו במלחמה".
יצויין כי המדינה מבקשת לדחות את העתירה בטענה כי הוא מוקדמת ואף "הוגשה ללא מיצוי הליכים נאות". הממונה על עניני הבג"צים בפרקליטת המדינה עו"ד ענר הלמן כותב בתשובת המדינה כי "הממשלה עוד לא הכריעה באשר לדרך הבדיקה וכי בכוונת ראש הממשלה להביא את הצעתו לדיון בממשלה בימים הקרובים להכרעתה". עוד נכתב כי המדינה מבקשת לעדכן ש"חל עיכוב בהבאת הנושא לדיון בממשלה, וכי ישיבת הממשלה שהיתה אמורה לדון בענין ביום ד' האחרון נדחתה לאחר שנמצא ששנים מבין חברי ועדת הבירור הממשלתית שמציע ראש הממשלה להקים מנועים מלכהן בה. לפיכך יש מקום להציע מינויים של אחרים תחתם, ומאחר שטרם הושלם ניסוח כתב המינוי של הועדה המוצעת על ידי ראש הממשלה. לפיכך נראה כי לגופם של דברים אין טעם בדיון כיום".
"מה לנו 'ענין בעל חשיבות ציבורית חיונית' יותר מאשר מלחמה ובעיקר מלחמת לבנון השניה", כותב קורינאלדי בעתירה. "כל מלחמה היא ענין בעל חשיבות ציבורית, ומלחמה זו - קל וחומר שכן יותר מבעבר, היה ציבור גדול מאד של אזרחים מעורב בה וחשוף לפגיעה פיזית ממש. זו היתה גם מלחמה שהשתתפו בה יחידות מילואים רבות המבטאות בהרכבן את כל שכבות הציבור והעם בישראל".
לעתירה מצורף מכתבו של השופט חיים כהן מ 21 בספטמבר 1982 שבו הצטרף לדרישה מראש הממשלה דאז מנחם בגין ז"ל להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי סברה ושתילה למרות סירובה של הממשלה. גם אז טענה הממשלה כי עפ"י החוק היא "רשאית להקים ועדה כזו, לא "חייבת".
השופט כהן כתב כי "אמת נכון הדבר שבהסמכה זו להקים ועדת חקירה, יש משום מסירת שיקול דעת לידי הממשלה, אבל הלכה פסוקה היא,מימים ימימה ודין הוא בישראל, שאם השימוש בשיקול הדעת הותנה בקיום עובדה מסוימת והעובדה מתקיימת, כי אז הופכת הרשות לחובה וכופין על בעל שיקול הדעת לעשות את אשר הוסמך לעשות". הוא סיכם את דבריו: "אם רצון הממשלה הוא שהמדינה הזאת תוסיף להתנהל כמדינת חוק, חובה פשוטה עליה להחליט מיד על הקמת ועדת חקירה".
ועדה ממלכתית היא היחידה שזוכה לאמון הציבור בשל היותה ועדה עצמאית, טוען עוד פרופ' קורינאלדי, "כל נסיון להקים ועדה אחרת לבדיקת נושא כל כך מהותי להמשך חייה של החברה והמדינה לא יזכו לאמון הציבור ויתפרשו כנסיון 'לטייח' את הכשלים שנתגלו במלחמה".
יצויין כי המדינה מבקשת לדחות את העתירה בטענה כי הוא מוקדמת ואף "הוגשה ללא מיצוי הליכים נאות". הממונה על עניני הבג"צים בפרקליטת המדינה עו"ד ענר הלמן כותב בתשובת המדינה כי "הממשלה עוד לא הכריעה באשר לדרך הבדיקה וכי בכוונת ראש הממשלה להביא את הצעתו לדיון בממשלה בימים הקרובים להכרעתה". עוד נכתב כי המדינה מבקשת לעדכן ש"חל עיכוב בהבאת הנושא לדיון בממשלה, וכי ישיבת הממשלה שהיתה אמורה לדון בענין ביום ד' האחרון נדחתה לאחר שנמצא ששנים מבין חברי ועדת הבירור הממשלתית שמציע ראש הממשלה להקים מנועים מלכהן בה. לפיכך יש מקום להציע מינויים של אחרים תחתם, ומאחר שטרם הושלם ניסוח כתב המינוי של הועדה המוצעת על ידי ראש הממשלה. לפיכך נראה כי לגופם של דברים אין טעם בדיון כיום".