נשיא ביהמ"ש העליון הפורש אהרון ברק קבע אתמול כי לבתי הדין הרבנים אין סמכות לדון בכל הנוגע לנישואים שבין בן זוג יהודי לכזה שאינו וכי הסמכות היא בידי בית דין לעניני משפחה. בכך בוטלה סמכות בתי הדין הרבניים לעסוק בביטול נישואי תערובת.
מדובר בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד לעניני אישות לפני כעשר שנים, והיא באה על רקע בקשותיהם של זוגות מעורבים בעיקר מקרב עולי רוסיה וחבר העמים, להכריז על ביטול הנישואין שלהם. מנהל בתי הדין הרבניים אישר כי זוגות מעורבים רבים פנו לבתי דין הרבניים לצורך ביטול נישואיהם ובתי הדין נהגו להיעתר בהסכמת הצדדים, ואישרו הסכמים שנערכו בין בני הזוג, והצהירו על בטלות ה'נישואין'. עמדת בתי הדין הרבנים היתה כי יש בידיהם סמכות לדון במעמדם של זוגות אלו, בהסכמת שני הצדדים, כיון שמדובר במעמדו האישי של הצד היהודי.
בפסק הדין כתב ברק כי "סמכותם של כל בתי הדין הדתיים (של כל הדתות) מותנית בהשתייכותם הדתית או העדתית של הנוגעים בדבר. סמכות השיפוט הייחודית של בתי הדין הרבניים מותנית בכך ששני בני הזוג הם יהודים". אם אחד הצדדים הנוגעים בדבר אינו בן אותה דת, "אין לבית הדין סמכות שיפוט", פסק. ברק כתב בהחלטה כי הסמכות לדון במקרים של בני זוג שהם בני שתי דתות שונות היא של בית הדין למשפחה.
ברק כתב עוד בהחלטה כי "הכרה בסמכות שיפוט של בי"ד רבני עלולה ליצור 'פיצול סטטוס' . לפי דין תורה נישואי תערובת בטלים ומבוטלים מעיקרם. שום טקס ושום צורת נישואין אין בכוחה להשיא בני זוג כאלה. אולם הנישואים בין בני דתות שונות אפשריים לפי דינים אחרים. ...בבוא בית הדין הרבני לדון בעניני נישואין וגירושין הוא דן אך ורק לפי דיני ישראל. כתוצאה מכך הוא אינו מכיר בנישואי תערובת וקובע את בטלותם".
"קביעה זו אינה תואמת על פי רוב את קביעת הסטטוס בערכאה האזרחית מכוח חוק התרת הנישואין, או בבית דין דתי אחר", כתב השופט ברק, "שוני זה עשוי להביא לפער בהכרה במעמד הצדדים ו'לפיצול בסטטוס'. מעמד אישי שרכשו הצדדים ושבית משפט אזרחי בישראל היה מכיר בו, ייחשב כלא היה בבית הדין הרבני. 'פיצול סטטוס' מחריף ואף מביא לתוצאות קשות מקום בו הנישואין ממשיכים להיות תקפים על פי דין אחר כגון דין דתי של בן זוג שאינו יהודי". השופט ברק מביא דוגמא מזוג שבו גבר מוסלמי מתחתן עם אשה יהודיה "התרת הנישואין הניתנת בבית הדין הרבני עלולה להתנגש עם הדין הדתי של בן הזוג המוסלמי, שימשיך לראות את בני הזוג כנשואים...הדבר מנציח מצב של 'נישואים צולעים' כלומר נישואין בעלי תוקף רק לפי חוקו האישי של אחד מן הצדדים".
השופט ברק הוסיף בנימוקיו להחלטה כי גישת ביה"ד לנישואי תערובת "אינה מאפשרת חתירה לשלום בית, ליישוב הקרע בין בני הזוג ולשיקום התא המשפחתי". הוא מוסיף וכותב כי "האינטרס החברתי תומך בנישואים יציבים. מוסד הנישואים הוא מרכזי לחברה שלנו..התכחשות לתוקף הנישואים עשויה לפגוע במעמדם של הילדים לפי החוק האישי של בן הזוג הלא יהודי. פירוק מיידי של התא המשפחתי ללא כל נסיון להשכין שלום בית אינו עולה לרוב בקנה אחד עם טובתם של הילדים"