חסרונם של פתרונות ההדברה הביולוגית הוא שאין מדובר בפתרון מיידי 'אינסטנט' שבו בריסוס אחד או שניים "הושמד האויב", כהגדרת תושבי בקעת בית שאן. לעומת ההדברה הביולוגית ביקשו בישובים למצוא פתרון לבעיית הנברנים הפושטים בשדות, מכרסמים את הגידולים ומביאים להפסדים כספיים גדולים ביותר.
הפתרון אותו מצאו החקלאים בבקעת הירדן הפתיע גם חקלאים ותיקים ששמעו עליו – תנשמות.
התנשמות מהוות אויב טבעי לנברנים. הן הובאו לשדות וכבר מזה כשמונה שנים הן מהוות הלוחם העיקרי בנברנים. לדברי האנטימולוג שאול אביאל, כפי שנמסרו על ידי התאחדות החקלאים הדברת נברנים באמצעות תנשמות מכסה כ-80 אלף דונם בבקעת בית שאן. "מזה כשמונה שנים שלא מרססים אצלנו בבקעת בית שאן את האספסת בזרחנים אורגניים להשמדת נברנים!" הוא אומר.
על פי הדיווח לא הייתה כניסת התנשמות אל השטחים החקלאיים פשוטה. "בעמק החולה, למשל, הגיעו מים עד נפש בשנות השמונים, כששחת מורעלת מריסוסים כנגד נברנים שמתו בהרעלות הגיע למתבנים ומשם לבקר ולשרשרת המזון של האדם. הצורך בשינוי כיוון בהדברה הוביל את חקלאי האזור לבקש דרכים אחרות, כלומר לנסות להפעיל בעלי חיים כנגד הנברנים. רק לשם ידע בסיסי נאמר, כי זוג נברנים יכול להעמיד בשנה כ-1000 צאצאים. ומן הסתם כמות כזאת של נברנים משמידה חלקות שלמות".
בימים הראשונים של ניסוי התנשמות לא עלה בידי החקלאים להגיע להישגים משמעותיים במאבק נגד הנברנים ולכן שבו החקלאים להדברה כימית שאמנם חיסלה את הנברנים אך פגעה גם בתוצר החקלאי וגם בשרשרת המזון ואף בתנשמות עצמן. מאוחר יותר ניתחו מומחי חקלאות מהאזור את פעילות התנשמות והגיעו למסקנות עימם מתנהלת הדברת הנברנים ע"י תנשמות באופן מוצלח.
בקיבוץ שדה אליהו התמקמו חולדות המסוגלות מטבען לטפס על עצמים בתוך אשכולות התמרים וגרמו לנזקים קשים ולפסילת פרות.
על פי דיווח התאחדות החקלאים במפגע זה בשדה אליהו טיפלו התנשמות מהר וביעילות.
הפתרון אותו מצאו החקלאים בבקעת הירדן הפתיע גם חקלאים ותיקים ששמעו עליו – תנשמות.
התנשמות מהוות אויב טבעי לנברנים. הן הובאו לשדות וכבר מזה כשמונה שנים הן מהוות הלוחם העיקרי בנברנים. לדברי האנטימולוג שאול אביאל, כפי שנמסרו על ידי התאחדות החקלאים הדברת נברנים באמצעות תנשמות מכסה כ-80 אלף דונם בבקעת בית שאן. "מזה כשמונה שנים שלא מרססים אצלנו בבקעת בית שאן את האספסת בזרחנים אורגניים להשמדת נברנים!" הוא אומר.
על פי הדיווח לא הייתה כניסת התנשמות אל השטחים החקלאיים פשוטה. "בעמק החולה, למשל, הגיעו מים עד נפש בשנות השמונים, כששחת מורעלת מריסוסים כנגד נברנים שמתו בהרעלות הגיע למתבנים ומשם לבקר ולשרשרת המזון של האדם. הצורך בשינוי כיוון בהדברה הוביל את חקלאי האזור לבקש דרכים אחרות, כלומר לנסות להפעיל בעלי חיים כנגד הנברנים. רק לשם ידע בסיסי נאמר, כי זוג נברנים יכול להעמיד בשנה כ-1000 צאצאים. ומן הסתם כמות כזאת של נברנים משמידה חלקות שלמות".
בימים הראשונים של ניסוי התנשמות לא עלה בידי החקלאים להגיע להישגים משמעותיים במאבק נגד הנברנים ולכן שבו החקלאים להדברה כימית שאמנם חיסלה את הנברנים אך פגעה גם בתוצר החקלאי וגם בשרשרת המזון ואף בתנשמות עצמן. מאוחר יותר ניתחו מומחי חקלאות מהאזור את פעילות התנשמות והגיעו למסקנות עימם מתנהלת הדברת הנברנים ע"י תנשמות באופן מוצלח.
בקיבוץ שדה אליהו התמקמו חולדות המסוגלות מטבען לטפס על עצמים בתוך אשכולות התמרים וגרמו לנזקים קשים ולפסילת פרות.
על פי דיווח התאחדות החקלאים במפגע זה בשדה אליהו טיפלו התנשמות מהר וביעילות.