שופטת ביהמ"ש לעניני משפחה הורתה להתיר לאלמנה לעשות שימוש בזרע בעלה לצורך הפריה.
כחודש אחרי נישואי הזוג, איבד הבעל, בן 26, את הכרתו ולאחר ששהה בחוסר הכרה ובמצב של מוות מוחי, נפטר. לפני פטירתו נטלה אשתו דגימות זרע ובקשה להקפיאן. כשנה לאחר הפטירה פנתה לבית המשפט להורות לאפשר לה לבצע הפריה מזרעו. השופטת טובה סיון הורתה, כאמור, להתיר לאלמנה לעשות שימוש בזרע המנוח.
השופטת ציינה כי הקושי הטמון בסוגיה זו הוא בשאלה, "כיצד ישפיע החוסר באב בחייו של הקטין, והאם יהיה זה לטובתו לגדול בתא משפחתי מצומצם, עם אם בלבד, ללא דמות של אב להזדהות עימה ועם חוסר משמעותי בגיבוש אישיותו". עוד הוסיפה השופטת כי "הקושי בהכרעה בפן זה הוא מהטעם כי בהיעתרות לבקשה, ומראש, נכפה על הקטין חוסר זה, במאובחן מגידול ילדים במשפחות חד הוריות, אשר ברובם של המקרים, אלה נסיבות החיים, שאינן מוכרעות מראש ולמפרע".
האיזון, הוסיפה וכתבה השופטת, הוא "כאמור אל מול רצונם המשותף המשתמע של האשה והמנוח, עת קשרו את חייהם במשותף בנישואיהם, ובתחילת חייהם בתא משפחתי מצומצם, תוך שזירת חלומם העתידי ליצור המשך והבאת ילדים משותפים לעולם".
בנסיבות מקרה זה, כתבה השופטת, "יש לבחון את רצונו המשוער של המנוח שהיה בן 26 שנים, חודש לאחר נישואיו, ולאחר תקופה של אירוסין קודם לכן עם המבקשת, עם אהבה ורעות – כעולה מתצהירם של חברתה הטובה של המבקשת, תצהירם של הורי המנוח ותצהיר המבקשת עצמה. משזו גם דרך החיים הסבירה, הרצונות התכניות ודרך הטבע – של זוג בתחילת חייו המשותפים, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשתה של המבקשת".
ארגון "משפחה חדשה" טוען בתגובה להחלטה כי "זוהי הכרה נוספת באפשרות להקים תאים משפחתיים חדשים שאינם דרך הממסד המסורתי".