לפני כשבוע וחצי הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כך שנגד יו"ר הכנסת דליה איציק לא תפתח חקירה בענין הטבות לכאורה שהעניקה לאיל התקשורת חיים סבן בעת כהונתה כשרת התקשורת. בהודעת היועץ המשפטי לממשלה נכתב כי "ההחלטה לאפשר לקבוצת סבן להמשיך ולהחזיק בחברת קשת בד בבד עם שליטה בבזק השולטת ביס התגבשה בשיתוף הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת, והיתה על דעתה המקצועית של גב' לחמן-מסר, האחראית על הטיפול בנושאים אלה במשרד המשפטים. עמדה מקצועית זו גובשה בהתאם להסדר החקיקתי הקיים בעניין זה בחוק הרשות השניה. נוכח האמור, לא מצא היועץ המשפטי לממשלה מקום לפתיחה בחקירה פלילית נגד יו"ר הכנסת דליה איציק".
"עו"ד דידי לחמן מסר ובן זוגה מקיימים הפרדה מקצועית מוחלטת בין עיסוקיהם מזה שנים רבות. הפרדה מוחלטת זו מאפשרת לעו"ד לחמן מסר לבצע במשך השנים את עבודתה המקצועית ללא משוא פנים, ללא כל קשר וללא כל התחשבות בעבודתו של בן זוגה בלקוחותיו או בחבריו".
את הפניה ליועץ המשפטי יזמה עמותת אומ"ץ. יו"ר הכנסת דליה איציק השיבה על טענות העמותה: להד"ם ואף איימה לנקוט נגדם בצעדים משפטיים חריפים.
עם זאת, מתברר כי סגירת התיק מלווה, לכאורה, בחשש לניגוד עניינים בשל העובדה שעו"ד דוידה לחמן מסר אשר כתבה את חוות הדעת, שעל בסיסה הורה היועץ המשפטי שלא לפתוח בחקירה, היא אשתו של עו"ד אורי מסר. מסר הוא מקורבו של ראש הממשלה ויו"ר מפלגת קדימה, אהוד אולמרט, המקורב ביותר לחברת מפלגתו הבכירה, יו"ר הכנסת, דליה איציק. יש לציין כי שמו של עו"ד מסר נזכר בפרשת ניגוד העניינים של אולמרט עצמו, אשר על פי תחקיר הארץ קידם לכאורה את ענייניהם של לקוחותיו של עו"ד מסר, בהיותו שר התמ"ת.
בתשובה לשאלה האם אין בטיפול של עו"ד לחמן-מסר בתיק של יו"ר הכנסת דליה איציק מקום לחשש של ניגוד עניינים, השיב היועץ המשפטי לממשלה כי "עו"ד דידי לחמן מסר ובן זוגה מקיימים הפרדה מקצועית מוחלטת בין עיסוקיהם מזה שנים רבות. הפרדה מוחלטת זו מאפשרת לעו"ד לחמן מסר לבצע במשך השנים את עבודתה המקצועית ללא משוא פנים, ללא כל קשר וללא כל התחשבות בעבודתו של בן זוגה בלקוחותיו או בחבריו".
יש לציין, כי תשובה זו, המעניקה שיקול דעת לעו"ד לחמן מסר בקביעה האם היא נמצאת בניגוד עניינים או לא, מנוגדת להלכת בג"צ שנקבעה על ידי נשיא בית המשפט העליון הפורש, אהרון ברק, וזכתה לכינוי "דוקטרינת ניגוד העניינים". הלכה זו, הנחשבת לפסק הדין המשמעותי הראשון מבין פסקיו המרובים של השופט ברק, נקבעה בעתירת סיעת הליכוד בפתח תקווה נגד מועצת העיר פתח תקווה בשנת 79. ברק אז כתב כי "על פי כללי הצדק הטבעי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת". עוד נאמר כי "על פי כללי האמון בידי עובד הציבור הופקד כוח וניתנה לו סמכות. השימוש בכוח זה והפעלתה של סמכות זו לא באים לשרת את ענייניו של עובד הציבור אלא את האינטרסים שהכוח והסמכות באו להגשימם".
הלכה זו מלווה במשך השנים את כל העיסוק במשוא פנים וניגוד עניינים בשירות הציבורי ולאחרונה נעשה בה שימוש בפרשת צחי הנגבי שמואשם במינויים פוליטיים. נאמר שם כי ביטולו של ניגוד עניינים "חייב שייעשה על דרך הפרדה בין הדבקים ויצירת בידוד".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "סוגיית המשך האחזקות של קבוצת סבן בקשת ובלווין טופלה באופן מקצועי גרידא. הנושא שב ונבחן תוך קבלת התייחסות מפורטת של היועצת המשפטית למשרד התקשורת, ובשיתוף עם הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת. העמדה המקצועית שגובשה הנה בהתאם להסדר החקיקתי הקיים בעניין זה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן – 1990. הנושא טופל באופן מקצועי ונטול פניות בשיתוף כל הגורמים המקצועיים הרלבנטיים".
השאלה שהופנתה ליועץ המשפטי כיצד מתבצעת "הפרדה מקצועית מוחלטת" זו של עו"ד דידי לחמן מסר, ועל אלו נושאים היא חלה, נותרה לפי שעה ללא מענה ממשרד היועץ המשפטי לממשלה.
תגובת מבקר המדינה הגיעה אף היא ולא אישרה אך גם לא שללה את הטענות. "לא מגיבים", נמסר בהודעה.