נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק יפרוש היום מכהונתו בטקס מיוחד בבית המשפט העליון. בטקס הפרישה ישתתפו כל שופטי העליון, שופטים בדימוס, חבריו ובכירי עולם המשפט.
אחר הצהריים תושבע השופטת דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון הבאה, בטקס שיתקיים בטרקלין שאגאל בכנסת. יו"ר הכנסת דליה איציק שתשמש ממלאת-מקום נשיא המדינה, לאחר שוועדת הכנסת החליטה אתמול לאשר את בקשתו של הנשיא משה קצב לקבוע לו "נבצרות זמנית" מכהונת הנשיא למשך יום אחד בלבד.
בשנת 1960 החל שימש ברק כעוזר הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. לאחר שלוש שנים סיים בהצטיינות את לימודי הדוקטורט במשפטים. בשנת 1973 זכה בפרס קפלן על הצטיינות במחקר ובמדע. שנה אחר כך התמנה לדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
בשנת 1975 מונה ליועץ המשפטי לממשלה ובמקביל זכה בפרס ישראל למשפט.
בשנת 1978 נבחר לשופט בית המשפט העליון. בשנת 1993 קודם למשנה לנשיא בית המשפט העליון, ובשנת 1995 נבחר לכהן כנשיא בית המשפט העליון, תפקיד אותו הוא אמור למלא עד שנת 2006.
בעת כהונתו כנשיא בית המשפט העליון קידם ברק את תפיסת האקטיביזם השיפוטי, לפיה בית המשפט אינו חייב להסתפק בפרשנות החוק, אלא עליו גם להשלים את החסר בחקיקה ולפתח את המשפט.
שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, אמר לפני כשבוע לערוץ 7 בעניין פרישת ברק כי אהרון ברק, הוא "משפטן מזהיר מהשורה הראשונה של המשפטנים בעולם", אבל, "שופט צריך להביע את דעותיו והשקפתו בסוגיות המובאות לפניו ורק בהן דרך פסיקתו. הוא לא צריך להביע בדרכים אחרות. בענין זה איני רואה 'עין בעין' עם הנשיא ברק, שהרבה מאד להביע את השקפותיו בענינים ציבוריים שונים מחוץ לפסקי הדין. בהרצאות ובמאמרים הדברים האלה קיבלו הד תקשורתי עצום כאשר במציאות על כס המשפט זה לא היה בדיוק ככה. הדוגמא המובהקת היא ההתבטאות של ברק כי 'מלוא כל הארץ משפט', שייחסו לו בכך כאילו אמר שהכל שפיט. מאז כל הציבור משוכנע שדעתו של ברק היא שהמשפט צריך לפלוש לכל מקום ולתחומן של כל הרשויות. או שצריך להיות משמעות חשובה ומיוחדת לאקטיביזם השיפוטי. במציאות זה לא כך.