עם תחילת פעילותה של ועדת החקירה לאירועי המלחמה בצפון דורש ד"ר אריה בכרך, איש חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי לחקור את ההליכים המדיניים והביטחוניים שהובילו את צה"ל לאבדן כושר ההרתעה שלו. לדבריו שורש החולי המדיני בטחוני הוא בכינון תהליך אוסלו בראשית שנות התשעים.
"לפני ימי אוסלו ידענו מי האויב ומי האוהב. ידענו להתמודד. כשצה"ל היה מסתובב ברמאללה היו אמנם תופעות של זריקת אבנים, אבל היה כבוד לחיילי צה"ל. אבל מאז התעוותה התודעה הישראלית והפסקנו להילחם", אומר בכרך.
דבריו של בכרך מתחדדים לנוכח תביעתו של ראש הממשלה להחזיר את כוח ההרתעה של צה"ל. בכרך שואל – "אם כושר ההרתעה אבד, מישהו גרם לכך. צריך לברר מי זה ולנהוג בהתאם".
לדבריו האשמים העיקריים באבדן כושר ההרתעה של צה"ל הם אישים כמשנה לראש הממשלה השר שמעון פרס שהטמיע במדינת ישראל מונחים כ"קרבנות השלום", "עם אוייבים מדברים", "עדיף צבא קטן", וכיוצא באלה. בכרך משוכנע שהטמעת המונח 'צבא קטן' כאידיאל הובילה לקיצוץ בכוח האדם בצה"ל, קיצוץ בתקציבי הביטחון וכו'. "בגלל מדיניות האשליות ואימוץ העיקרון של 'תן לעם לחם ושעשועים וכך נשרוד בשלטון', קיבלנו צבא מגושם ומבולבל, צבא שבו מינויים צבאיים נעשו על ידי פוליטיקאים בעלי עניין כפי שהתמנה דן חלוץ, חבר של עמרי".
"התפיסות האלה שאותם הנחילו פרס ואנשיו קיבלו גיבוי מבית המשפט העליון שהגביל את הפעילות הצה"לית בתואנה של חשש מפגיעה במה שמוגדר כחפים מפשע. חיילים שהיו במלחמה האחרונה סיפרו איך ירו עליהם אבל חיל האוויר נמנע מהפגזה כדי לא לפגוע באזרחים וכו'. המחבלים לומדים ומתנהגים בהתאם. כך, תפיסת העולם הזו גרמה לסירוס כוח ההרתעה שלנו", אומר בכרך.
בכרך מספר כי בשיחה עם חבר הכנסת עתניאל שנלר איש 'קדימה' העלה בפניו את הסוגיה. לדבריו, שנלר הסכים עם הדרישה לברר את הגורמים המדיניים שהובילו להחלשתו של צה"ל, ואף הבטיח לקדם את הדרישה לבירור מעמיק של הנסיבות מול ועדת החקירה.
לשאלתנו אם אינו חושש מצביעת המאבק לבירור מחדלי המלחמה ב"כתום, אומר בכרך כי אינו חושש מכך והוא אף מתנגד להלכי הרוח בקרב הציבור הימני לפיהם עליו להנמיך את רמת פעילותו כדי למנוע זהות פוליטית לפעילות. "זה כבר שיטה של השמאל הקיצוני כשהוא רוצה לברוח מדיון רציני הוא צובע בכתום. הם עשו את זה למחאת המילואימניקים. עשו את זה למחאת התנועה לאיכות השלטון למרות שחוץ מהשיער של עו"ד אליעד שרגא אין להם כל קשר לצבע הפוליטי הכתום. אם מישהו ירצה להתווכח ולהוכיח לי שאני טועה שידון ברצינות ויוכיח. הימין נמנע מלהגיע להפגנה כדי שלא לצבוע את המאבק בכתום – זה אבסורד טיפשי. צריך להעלות את הדברים לדיון רציני וענייני. האם הטענות צודקות או לא".
"לפני ימי אוסלו ידענו מי האויב ומי האוהב. ידענו להתמודד. כשצה"ל היה מסתובב ברמאללה היו אמנם תופעות של זריקת אבנים, אבל היה כבוד לחיילי צה"ל. אבל מאז התעוותה התודעה הישראלית והפסקנו להילחם", אומר בכרך.
דבריו של בכרך מתחדדים לנוכח תביעתו של ראש הממשלה להחזיר את כוח ההרתעה של צה"ל. בכרך שואל – "אם כושר ההרתעה אבד, מישהו גרם לכך. צריך לברר מי זה ולנהוג בהתאם".
לדבריו האשמים העיקריים באבדן כושר ההרתעה של צה"ל הם אישים כמשנה לראש הממשלה השר שמעון פרס שהטמיע במדינת ישראל מונחים כ"קרבנות השלום", "עם אוייבים מדברים", "עדיף צבא קטן", וכיוצא באלה. בכרך משוכנע שהטמעת המונח 'צבא קטן' כאידיאל הובילה לקיצוץ בכוח האדם בצה"ל, קיצוץ בתקציבי הביטחון וכו'. "בגלל מדיניות האשליות ואימוץ העיקרון של 'תן לעם לחם ושעשועים וכך נשרוד בשלטון', קיבלנו צבא מגושם ומבולבל, צבא שבו מינויים צבאיים נעשו על ידי פוליטיקאים בעלי עניין כפי שהתמנה דן חלוץ, חבר של עמרי".
"התפיסות האלה שאותם הנחילו פרס ואנשיו קיבלו גיבוי מבית המשפט העליון שהגביל את הפעילות הצה"לית בתואנה של חשש מפגיעה במה שמוגדר כחפים מפשע. חיילים שהיו במלחמה האחרונה סיפרו איך ירו עליהם אבל חיל האוויר נמנע מהפגזה כדי לא לפגוע באזרחים וכו'. המחבלים לומדים ומתנהגים בהתאם. כך, תפיסת העולם הזו גרמה לסירוס כוח ההרתעה שלנו", אומר בכרך.
בכרך מספר כי בשיחה עם חבר הכנסת עתניאל שנלר איש 'קדימה' העלה בפניו את הסוגיה. לדבריו, שנלר הסכים עם הדרישה לברר את הגורמים המדיניים שהובילו להחלשתו של צה"ל, ואף הבטיח לקדם את הדרישה לבירור מעמיק של הנסיבות מול ועדת החקירה.
לשאלתנו אם אינו חושש מצביעת המאבק לבירור מחדלי המלחמה ב"כתום, אומר בכרך כי אינו חושש מכך והוא אף מתנגד להלכי הרוח בקרב הציבור הימני לפיהם עליו להנמיך את רמת פעילותו כדי למנוע זהות פוליטית לפעילות. "זה כבר שיטה של השמאל הקיצוני כשהוא רוצה לברוח מדיון רציני הוא צובע בכתום. הם עשו את זה למחאת המילואימניקים. עשו את זה למחאת התנועה לאיכות השלטון למרות שחוץ מהשיער של עו"ד אליעד שרגא אין להם כל קשר לצבע הפוליטי הכתום. אם מישהו ירצה להתווכח ולהוכיח לי שאני טועה שידון ברצינות ויוכיח. הימין נמנע מלהגיע להפגנה כדי שלא לצבוע את המאבק בכתום – זה אבסורד טיפשי. צריך להעלות את הדברים לדיון רציני וענייני. האם הטענות צודקות או לא".