הפורום המשפטי למען ארץ ישראל פנה השבוע ליועמ"ש מני מזוז בדרישה לסגור תיקי חקירה פליליים של קטינים שהשתתפו בפעולות המחאה נגד "תכנית ההתנתקות" לפני שנה ושטרם הוגש נגדם כתב אישום.
"תיקי חקירה רבים מתגלגלים בנתיבים עלומים בין המשטרה לפרקליטות, בלי שנתקבלה החלטה לסגור אותם או להגיש כתבי אישום בגינם. הדבר עלול לפגוע בקטינים, שמתבגרים בינתיים, במגוון רחב של תחומים (גיוס לצבא, תעסוקה וכו')...לרוב מדובר בעבירות לא חמורות כנגד הסדר הציבורי ובקטינים נורמטיביים... האפשרות כי יוגשו בתיקים הללו כתבי אישום קלושה. מה הטעם אפוא להחזיקם פתוחים? אנו סבורים כי מן הראוי לסגרם באופן מיידי". כך כותב עו"ד יצחק בם, מהפורום המשפטי למען א"י ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מני מזוז.
עורך הדין בם מסתמך במכתבו על סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 הקובע, כי "אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". כמו כן, קובע בם כי לפי פסיקת בית המשפט העליון אין להגיש כתב אישום נגד מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה ובגר בינתיים, אלא אם הנאשם הגיע לגיל הבגרות במהלך שנה מיום ביצוע העבירה.
"תיקי חקירה רבים מתגלגלים בנתיבים עלומים בין המשטרה לפרקליטות, בלי שנתקבלה החלטה לסגור אותם או להגיש כתבי אישום בגינם. הדבר עלול לפגוע בקטינים, שמתבגרים בינתיים, במגוון רחב של תחומים (גיוס לצבא, תעסוקה וכו')...לרוב מדובר בעבירות לא חמורות כנגד הסדר הציבורי ובקטינים נורמטיביים... האפשרות כי יוגשו בתיקים הללו כתבי אישום קלושה. מה הטעם אפוא להחזיקם פתוחים? אנו סבורים כי מן הראוי לסגרם באופן מיידי". כך כותב עו"ד יצחק בם, מהפורום המשפטי למען א"י ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מני מזוז.
עורך הדין בם מסתמך במכתבו על סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 הקובע, כי "אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". כמו כן, קובע בם כי לפי פסיקת בית המשפט העליון אין להגיש כתב אישום נגד מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה ובגר בינתיים, אלא אם הנאשם הגיע לגיל הבגרות במהלך שנה מיום ביצוע העבירה.