מנהל בית ספר לחזנות באיזור ירושלים, אלי יפה, אומר ביומן ערוץ 7 כי הימים הנוראים מהווים כור היתוך ומבחן לכל חזן. זאת עקב ריבוי הנוסחאות וריבוי הדרישות שלא קימות בשבתות רגילות. הימים הנוראים, לדבריו, היו תמיד אתגר לכל חזן ובעל תפילה.
בתשובה לשאלת המראיין אמציה האיתן האם החזנים לא מחדשים מנגינות אומר יפה כי יש מושג שנקרא 'נוסח מסיני' שמשמעותו היא כי חשיבותו של הנוסח ניתנה מסיני. המהרי"ל הוא זה שעיצב את נוסח התפילה בבתי הכנסת ומבחינה מסויימת גם את המנגינה. יפה מוסיף כי "החזנים הגדולים מהמאה ה-19 וה-20 הורישו יצירות מופת שהתקבלו בהצלחה רבה באולמות הקונצרטים ובבתי הכנסת. אנחנו אמורים להזהר במה שמביאים לבתי הכנסת. בספרות ההלכה כתוב כי אין לשנות מנגינות בנוסח התפילה. הנוסח צריך להיות מקודש ואין לשנותו כהוא זה. כל מנגינה שמכניסים חייבת לשרת את נוסח התפילה כפי שהורישו לנו מקדמא דנא".
יש בעלי תפילה שמלבישים מילים על מנגינות ידועות, אומר יפה. "דעתי לא נוחה מזה. אני בטוח שכוונתם טובה ואני מקוה שכך תתקבל גם למעלה אך צריכים להזהר". הוא מציין כי יש מנגינות שמושפעות מהסביבה שבה נכתבו, כגון מעוז צור ישועתי שהיא מנגינה של עבודה זרה שחלקה נכתבה על ידי כומר מגרמניה.
הוא מזכיר כי הרב עובדיה יוסף פסק שצריך לגאול כל מנגינה מטומאתה, כיון שיש בה קדושה מסויימת. "המוזיקה היא דבר קדוש אך צריך לדעת איך וכמה ולא בצורה שרירותית". לגבי חזנים, אומר יפה כי בחו"ל המושג של חזן יותר מפותח ואילו בארץ אין כמעט בתי כנסת שמחזיקים חזנים קבועים. גם בתחום החזנות לא גדלים היום חזנים כפי שהיו פעם. הוא מציין עם זאת כי בעקבות הקמת בתי הספר לחזנות והקונצרטים לחזנות, באים יותר אנשים מהציבור הרחב שמעוניים לשמוע.
"בוגרי בתי הספר לחזנות מופנים לבתי כנסת בחו"ל או לשבתות חזנות או תפילות מיוחדות בבתי כנסת". יפה אומר כי היה רוצה לראות שהחזנות תחזיר עטרה ליושנה.יש דרישה גם בקרב גופים אמנותיים בעולם לחזנות. יפה מציין כי קונצרטי חזנות מקבלים תנופה בעולם והיה רוצה לראות את זה גם בבתי כנסת.
השינוי בסדר המילים של הנוסחים השונים, גורמים לדברי המראיין לשינויים במנגינות. לדברי יפה הפיוטים בראש השנה אכן סבלו מעיוותים נוראים בגלל המנגינות השונות. הוא מציין כי זה לא רק בפיוטים אל גם הפיסוק בתפילות כגון בתפילת ערבית סבלו שיבושים. לשם תיקון העניין מציין יפה כי פרסם אנציקלופדיה לנוסח תפילות מתוקן.
לסיום אומר יפה, כי המוזיקה משרתת את הכוונה לעבוד את הקב"ה ולהתקרב אליו. הוא מציין כי הנוסח זה לא סתם מנגינות אלא יסודות המיוסדות בהררי קודש. "הנוסח צריך לדבריו לקרב אותנו לעשות תשובה מתוך אהבה לכל יהודי ויהודי דרך המוזיקה", מסכם יפה.