המשטרה אינה משעה שוטרים שהוגש נגדם כתב אישום פלילי ובכך היא עוברת על פקודת המשטרה. כך עולה מדיווח שמסרה היום ב"כ המדינה אופירה דגן. הדברים הובאו במהלך דיון בבג"ץ על השעייתו של מי שכונה 'השוטר האלים', רפ"ק יחיאל אמסלם. פרטים על הדיון
כזכור, נגד אמסלם הוגש כתב אישום על אלימות קשה לכאורה נגד מפגינים בתקופת ההתנתקות. ארגון זכויות האדם ביש"ע, שהתלונן נגד אמסלם למח"ש, דרש ליישם נגדו את פקודת המשטרה הקובעת שיש להשעות שוטר שעבר עבירה שיש עימה קלון וכן החלטה דומה של בג"ץ הקרויה 'הלכת ויתקין'.
המשטרה התנגדה בטענה כי מדובר בקצין מצטיין ולפיכך די בהרחקתו ממגע עם הציבור עד למשפטו. לפיכך טענה המשטרה, די בכך שהוא הועבר מתפקיד ראש לשכת הסיור במרחב ציון למפקד מוקד תחנת ציון.
ארגון זכויות האדם ביש"ע עתר שוב בדרישה להשעות את אמסלם והיום התקיים הדיון.
יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע אורית סטרוק מציינת כי במהלך הדיון שנמשך שעות ארוכות, מסרה ב"כ המדינה אופירה דגן כי במשטרה קיימת נורמה לפיה לא כל שוטר שעומד לדין פלילי מושעה. לשאלת השופט רובינשטיין בכמה מדובר, השיבה דגן כי כ 70 שוטרים בשנה עומדים לדין פלילי. חמישה מושעים וחמישה מורחקים ממגעם עם הציבור.
ע"פ פקודת המשטרה יש להשעות שוטר בכל עבירה שיש עימה קלון והדבר כולל עבירות על אלימות קשה, מדגישה סטרוק. יש לדבריה לקחת בחשבון כי רק כששוטר עובר רף גבוה של אלימות מוגש נגדו כתב אישום פלילי על אלימות. השופט רובינשטיין לטענת סטרוק "לא הגיב", לנוכח המידע שנמסר. "השאלה העומדת לפתחו של בית המשפט" מוסיפה סטרוק, "האם יעברו השופטים לסדר היום על הנורמה הפסולה שהשתרשה במשטרה"?.
נושא נוסף שבו עסק הדיון היה בדרישת הארגון לקבל לידיו את תיקו במח"ש של אמסלם. זאת לנוכח הטענות של המשטרה כי מדובר כאמור בקצין מצטיין.
לטענת הארגון ידוע לו שיש תלונות נוספות נגד אמסלם אך במח"ש הוחלט שלא לחוקרן, מטעמים של 'חוסר ענין לציבור'. "זכור דו"ח המבקר הקודם, גולדברג, שכתב כי במח"ש לא חוקרים מספיק את התלונות נגד השוטרים, לפיכך החומר הנמצא בתיק כולו יכול לשקף את הפרופיל של אמסלם" אומרת סטרוק. בג"ץ לדבריה אמור להכריע בקרוב האם יימסר המידע לארגון וכן בדרישה להשעות את אמסלם.
כזכור, נגד אמסלם הוגש כתב אישום על אלימות קשה לכאורה נגד מפגינים בתקופת ההתנתקות. ארגון זכויות האדם ביש"ע, שהתלונן נגד אמסלם למח"ש, דרש ליישם נגדו את פקודת המשטרה הקובעת שיש להשעות שוטר שעבר עבירה שיש עימה קלון וכן החלטה דומה של בג"ץ הקרויה 'הלכת ויתקין'.
המשטרה התנגדה בטענה כי מדובר בקצין מצטיין ולפיכך די בהרחקתו ממגע עם הציבור עד למשפטו. לפיכך טענה המשטרה, די בכך שהוא הועבר מתפקיד ראש לשכת הסיור במרחב ציון למפקד מוקד תחנת ציון.
ארגון זכויות האדם ביש"ע עתר שוב בדרישה להשעות את אמסלם והיום התקיים הדיון.
יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע אורית סטרוק מציינת כי במהלך הדיון שנמשך שעות ארוכות, מסרה ב"כ המדינה אופירה דגן כי במשטרה קיימת נורמה לפיה לא כל שוטר שעומד לדין פלילי מושעה. לשאלת השופט רובינשטיין בכמה מדובר, השיבה דגן כי כ 70 שוטרים בשנה עומדים לדין פלילי. חמישה מושעים וחמישה מורחקים ממגעם עם הציבור.
ע"פ פקודת המשטרה יש להשעות שוטר בכל עבירה שיש עימה קלון והדבר כולל עבירות על אלימות קשה, מדגישה סטרוק. יש לדבריה לקחת בחשבון כי רק כששוטר עובר רף גבוה של אלימות מוגש נגדו כתב אישום פלילי על אלימות. השופט רובינשטיין לטענת סטרוק "לא הגיב", לנוכח המידע שנמסר. "השאלה העומדת לפתחו של בית המשפט" מוסיפה סטרוק, "האם יעברו השופטים לסדר היום על הנורמה הפסולה שהשתרשה במשטרה"?.
נושא נוסף שבו עסק הדיון היה בדרישת הארגון לקבל לידיו את תיקו במח"ש של אמסלם. זאת לנוכח הטענות של המשטרה כי מדובר כאמור בקצין מצטיין.
לטענת הארגון ידוע לו שיש תלונות נוספות נגד אמסלם אך במח"ש הוחלט שלא לחוקרן, מטעמים של 'חוסר ענין לציבור'. "זכור דו"ח המבקר הקודם, גולדברג, שכתב כי במח"ש לא חוקרים מספיק את התלונות נגד השוטרים, לפיכך החומר הנמצא בתיק כולו יכול לשקף את הפרופיל של אמסלם" אומרת סטרוק. בג"ץ לדבריה אמור להכריע בקרוב האם יימסר המידע לארגון וכן בדרישה להשעות את אמסלם.