המסרים הסותרים של אסד בנאומו של אסד – רוצה שלום אבל מוכן למלחמה, לא רוצה בהשמדת ישראל אבל לא יכול לעצור את זרימת הנשק לחיזבאללה – לא הפתיעו את גורמי ההערכה בירושלים.
בניתוח שנערך לאחרונה באגף המודיעין לגבי מטרותיו של בשאר אסאד, מדמים את הנשיא הסורי כילד קטן שמעוניין בתשומת לב של הוריו, וכשהוא איננו זוכה בה הוא שובר צעצועים כדי שיתייחסו אליו.
הניתוח הזה כלל מימצא מפתיע, שנמסר גם לדרג המדיני בישראל: אסאד הצעיר, בניגוד לאביו המנוח, איננו חדור מוטיבציה להחזרת רמת הגולן לידיים סוריות. אין לו את האובססיה שהיתה לאביו לראות קצינים סורים משכשכים רגליהם במי הכינרת. הרצון שלו יותר רחב: הוא רוצה להיות שחקן אזורי. אסד רוצה התייחסות בינלאומית, רוצה מגעים עם מדינות אחרות, רוצה, מאד רוצה, לצאת מתוך "ציר הרשע" שהנשיא בוש הציב אותו שם בלי לשאול אותו, רוצה שיקשיבו לו, ויותר מכך: רוצה להפוך את סוריה כגורם אזורי משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו.
מאז עלה לשלטון שמע אסאד מהמערב בעיקר תכתיבים: פרק את חיזבאללה, שמור על השקט בגבול, וכו'. וזה נמאס לו. הוא רוצה דו-שיח, לא תכתיבים. נכון שאירופה קצת יותר מחייכת אליו בחודשים האחרונים, אבל הטקסני הזה שיושב בבית הלבן ממשיך להשמיע לו רק דרישות.
הניתוח הזה כלל מימצא מפתיע, שנמסר גם לדרג המדיני בישראל: אסאד הצעיר, בניגוד לאביו המנוח, איננו חדור מוטיבציה להחזרת רמת הגולן לידיים סוריות. אין לו את האובססיה שהיתה לאביו לראות קצינים סורים משכשכים רגליהם במי הכינרת. הרצון שלו יותר רחב: הוא רוצה להיות שחקן אזורי. אסד רוצה התייחסות בינלאומית, רוצה מגעים עם מדינות אחרות, רוצה, מאד רוצה, לצאת מתוך "ציר הרשע" שהנשיא בוש הציב אותו שם בלי לשאול אותו, רוצה שיקשיבו לו, ויותר מכך: רוצה להפוך את סוריה כגורם אזורי משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו.
מאז עלה לשלטון שמע אסאד מהמערב בעיקר תכתיבים: פרק את חיזבאללה, שמור על השקט בגבול, וכו'. וזה נמאס לו. הוא רוצה דו-שיח, לא תכתיבים. נכון שאירופה קצת יותר מחייכת אליו בחודשים האחרונים, אבל הטקסני הזה שיושב בבית הלבן ממשיך להשמיע לו רק דרישות.
ויש לו עוד מטרות: חיזוק היציבות הפנימית בסוריה, שיפור ההיבטים הכלכליים – אלו הדרישות העיקריות שלו. הגולן יכול לחכות, אולי לנצח.
יש לאסאד מספיק סיבות לא לחמם את הגבול עם ישראל. אסאד, אחרי מערכת לבנון, חושש מפגיעה ישראלית בו, והדבר מרתיע אותו מלנקוט צעדים דראסטיים. מאידך, הוא עדיין אחוז התפעלות מיכולת החיזבאללה לפגוע בישראל ולהכותה מכות נמרצות – והם עוד עשו זאת בנשק סורי.
על החבל הדק הזה מנסה בשאר אסאד להלך בלוליינות. ברור לו שאם יפתח חזית נגד ישראל בגולן, התגובה הישראלית תהיה חריפה הרבה יותר מאשר זו נגד החיזבאללה. הוא אינו בטוח איך ישראל, בהלוך הרוח ה"משוגע" שלה כפי שבא לידי ביטוי במלחמה בלבנון, תגיב כלפיו אם יפתח נגדה חזית חדשה.
והוא זוכר היטב כי בניגוד לחיזבאללה, סוריה היא מדינה מסודרת, לא אירגון טרור. יש לה תשתיות, יש לה כלכלה, יש לה אוכלוסיה ויש לה צבא. אסד הבין שהסיבה היחידה שישראל לא פגעה בתשתיות בלבנון היתה ההבנה שהמלחמה איננה נגד לבנון כמדינה, אלא נגד חיזבאללה כאירגון. השיקול הזה לא קיים אם הוא יפתח חזית נגדה. אסד מאד לא היה רוצה לשבת באפילה בארמונו בדמשק, כשתחנות הכוח סביב הבירה עולות באש.
מה הפתרון? – לדבר על שלום, ולהתכונן למאבק. הכל למען אותה מטרה: תתייחסו אלי. מידע שהגיע לאחרונה לישראל מלמד, שאסד מנסה לבנות "התנגדות" (שם הקוד לאירגון טרור) נגד ישראל, של גורם שאיננו סורי רשמי. עיתון "הצופה" היה הראשון שפירסם כבר ב-28.8, לפני כחודש, בידיעה של כותב שורות אלו, על כוונות של אירגון סורי חדש לפעול בגולן במתכונת חיזבאללה. המימון יהיה סורי אמנם, אבל סוריה תוכל להתנער מפעולותיו. באגף המודיעין של צה"ל משוכנעים שרעיון ה"התנגדות" בגולן הוא רעיון מקורי של בשאר אסד עצמו.
זהו חידוש במדיניות הסורית. אסאד זיהה בסוריה מספיק חבורות המוכנות לבצע פיגועים. אחד מהם בוצע לפני כשבוע בשגרירות ארה"ב בדמשק. אסד מתכוון לתעל את פעילותם – לגולן.
על דרך האבסורד, דווקא הפיגוע בדמשק איפשר לאסאד לצבור נקודות. הוא פעל ללכידת המחבלים, וקיבל על כך תשבחות פומביות מארה"ב, ישירות מפיה של קונדוליסה רייס.
אסאד הבן כבר הספיק לצבור "חשבון פתוח" עם ישראל. שני אירועים בשנים האחרונות השפילו אותו. הראשון – תקיפת בסיס חיל-האוויר במחנה אימונים של ארגונים פלשתיניים בעין אל-צחאב,בעומק שטח סוריה, בדיוק לפני 3 שנים, ערב יום-הכיפורים תשס"ד. השני – טיסת הראווה של מטוסי חיל-האוויר מעל ארמונו של אסד בלטקיה ב-3 ביולי השנה, מיד אחרי חטיפת החייל גלעד שליט ברצועה. מבחינת אסד מדובר בהשפלה אישית. אירגון טרור בגולן מיועד, בין היתר, לנקום בישראל על ההשפלה, כמו גם להרתיעה מהרחבת פעילויותה הצבאיות באיזור.
לקח נוסף של אסאד ממלחמת לבנון השניה הוא, שיש לטפח את התחום הטקטי – טילי קרקע-קרקע, למשל. גם במלחמה האחרונה פרס צבא סוריה את הטילים שלו באתרי השיגור. הפריסה הזאת עדיין לא חזרה לשיגרה, נכון לערב החג. הצבא הסורי שוב איננו צבא מחליד. נכון שהמטוסים שלו עתיקים למדי, וגם השיריון ישן, אבל הוא בונה יכולות רקטיות בעזרת איראן, צפון קוריאה וגם רוסיה, כולל של טילי נ"ט. צבא סוריה עדיין פרוש לאורך הגבול. סוריה יכולה להחזיק את הכוחות שלה בגולן זמן רב. הצבא הסורי כבר לא מחליד, והוא מצוייד בהרבה חיילים עם הרבה מאד טילים-נגד-טנקים, יחד עם שלל טילים ארוכי טווח בעומק סוריה. אסור לזלזל גם בכך.
על החבל הדק הזה מנסה בשאר אסאד להלך בלוליינות. ברור לו שאם יפתח חזית נגד ישראל בגולן, התגובה הישראלית תהיה חריפה הרבה יותר מאשר זו נגד החיזבאללה. הוא אינו בטוח איך ישראל, בהלוך הרוח ה"משוגע" שלה כפי שבא לידי ביטוי במלחמה בלבנון, תגיב כלפיו אם יפתח נגדה חזית חדשה.
והוא זוכר היטב כי בניגוד לחיזבאללה, סוריה היא מדינה מסודרת, לא אירגון טרור. יש לה תשתיות, יש לה כלכלה, יש לה אוכלוסיה ויש לה צבא. אסד הבין שהסיבה היחידה שישראל לא פגעה בתשתיות בלבנון היתה ההבנה שהמלחמה איננה נגד לבנון כמדינה, אלא נגד חיזבאללה כאירגון. השיקול הזה לא קיים אם הוא יפתח חזית נגדה. אסד מאד לא היה רוצה לשבת באפילה בארמונו בדמשק, כשתחנות הכוח סביב הבירה עולות באש.
מה הפתרון? – לדבר על שלום, ולהתכונן למאבק. הכל למען אותה מטרה: תתייחסו אלי. מידע שהגיע לאחרונה לישראל מלמד, שאסד מנסה לבנות "התנגדות" (שם הקוד לאירגון טרור) נגד ישראל, של גורם שאיננו סורי רשמי. עיתון "הצופה" היה הראשון שפירסם כבר ב-28.8, לפני כחודש, בידיעה של כותב שורות אלו, על כוונות של אירגון סורי חדש לפעול בגולן במתכונת חיזבאללה. המימון יהיה סורי אמנם, אבל סוריה תוכל להתנער מפעולותיו. באגף המודיעין של צה"ל משוכנעים שרעיון ה"התנגדות" בגולן הוא רעיון מקורי של בשאר אסד עצמו.
זהו חידוש במדיניות הסורית. אסאד זיהה בסוריה מספיק חבורות המוכנות לבצע פיגועים. אחד מהם בוצע לפני כשבוע בשגרירות ארה"ב בדמשק. אסד מתכוון לתעל את פעילותם – לגולן.
על דרך האבסורד, דווקא הפיגוע בדמשק איפשר לאסאד לצבור נקודות. הוא פעל ללכידת המחבלים, וקיבל על כך תשבחות פומביות מארה"ב, ישירות מפיה של קונדוליסה רייס.
אסאד הבן כבר הספיק לצבור "חשבון פתוח" עם ישראל. שני אירועים בשנים האחרונות השפילו אותו. הראשון – תקיפת בסיס חיל-האוויר במחנה אימונים של ארגונים פלשתיניים בעין אל-צחאב,בעומק שטח סוריה, בדיוק לפני 3 שנים, ערב יום-הכיפורים תשס"ד. השני – טיסת הראווה של מטוסי חיל-האוויר מעל ארמונו של אסד בלטקיה ב-3 ביולי השנה, מיד אחרי חטיפת החייל גלעד שליט ברצועה. מבחינת אסד מדובר בהשפלה אישית. אירגון טרור בגולן מיועד, בין היתר, לנקום בישראל על ההשפלה, כמו גם להרתיעה מהרחבת פעילויותה הצבאיות באיזור.
לקח נוסף של אסאד ממלחמת לבנון השניה הוא, שיש לטפח את התחום הטקטי – טילי קרקע-קרקע, למשל. גם במלחמה האחרונה פרס צבא סוריה את הטילים שלו באתרי השיגור. הפריסה הזאת עדיין לא חזרה לשיגרה, נכון לערב החג. הצבא הסורי שוב איננו צבא מחליד. נכון שהמטוסים שלו עתיקים למדי, וגם השיריון ישן, אבל הוא בונה יכולות רקטיות בעזרת איראן, צפון קוריאה וגם רוסיה, כולל של טילי נ"ט. צבא סוריה עדיין פרוש לאורך הגבול. סוריה יכולה להחזיק את הכוחות שלה בגולן זמן רב. הצבא הסורי כבר לא מחליד, והוא מצוייד בהרבה חיילים עם הרבה מאד טילים-נגד-טנקים, יחד עם שלל טילים ארוכי טווח בעומק סוריה. אסור לזלזל גם בכך.