ארגון אדריכלי הנוף האמריקנים (ASLA), אחד מארגוני אדריכלי הנוף החשובים בעולם, העניק פרס ראשון לאדריכלית הנוף ארנה סירקיס, על פרויקט הסטודנטים שלה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.



הפרס ניתן לארנה סירקיס על תהליך תכנוני שבמסגרתו פיתחה דרך להעלות דימוי ירוד של אזורים בעלי רבדים היסטוריים, באמצעות חשיפת ההיסטוריה החיובית שלהם וקשירתם לפעילות קהילתית. עבודתה התמקדה באבו כביר ובקריית שלום בדרום תל אביב. "בעבר היו שם פרדסים, עם בתי פרדסים מפוארים שעדיין עומדים על תילם", היא מספרת. "נוסעים מהמאה ה-19 תיארו מקומות אלה כבעלי 'יופי עילאי'. זה היה המקור לתפוזי 'ג'אפה'. כיום יש שם עדיין בוסתנים ו'טרסות', אבל המקום נטוש ועזוב ומהווה מוקד פשיעה".



ארנה סירקיס הגיעה למפות משנת 1917 ועקבה אחרי התפתחות המקומות הללו מאז ועד היום. היא פיתחה שלושה סוגי מפות: מפת זיכרון, מפה פיזית (שבה היא מדגישה רק את השטחים הפתוחים) ומפה חברתית. אחר כך כתבה שאלונים אותם חילקה לתושבי האזורים הללו ויצרה מפה רביעית – מפת עקבות. "עקבה היא מקום עם זיכרון היסטורי, בשטח ציבורי, שבשילוב עם פעילות קהילתית היא יכולה להעלות את קרנו של האזור בעיני תושביו", היא מסבירה. "עקבות אשר מצטרפות יחדיו, מאפשרות לארגן איזור סביב רעיון".



כדוגמא היא מציינת ערי מכרות בצפון אנגליה, אשר בעקבות סגירת המכרות ננטשו ברובן והפכו לעלובות. לאחר שפתחו בהן מוזיאונים ומסעדות, הן נהפכו לערי תיירות פורחות.



עבודתה של ארנה סירקיס נערכה במסגרת המסלול לאדריכלות נוף, בראשותה של ד"ר טל אלון-מוזס, ובהנחיית אדריכלות הנוף דפנה גרינשטיין, עליזה ברוידא וורדית צורנמל.