המדינה טוענת כי הועדה הממשלתית שבראשותה עומד השופט בדימוס אליהו וינוגרד עונה על הדרישות ואין צורך בועדה ממלכתית. לועדת וינוגרד ניתן "מנדט רחב ביותר" לבדיקת התנהלות הדרג המדיני ומערכת הבטחון בכל הקשור למלחמה להערכות ולמוכנות אליה, ויש לה 'דמיון רב' לועדת חקירה ממלכתית, טוענת המדינה. לועדה הוענקו "כל הכלים המשפטיים והמנהליים הדרושים לה לשם ביצוע עבודתה". כמו כן "הממשלה הורתה לראש הממשלה, לחברי הממשלה, לעובדי המדינה ולאנשי צה"ל ומערכת הבטחון, להתייצב בפני הועדה ע"פ בקשתה ולמסור לה כל מידע או מסמכים שיתבקשו על ידה".



בתום הבדיקה הועדה מוסמכת "להגיש את מימצאיה ומסקנותיה, ולהמליץ המלצות ככל שתמצא לנכון בנוגע לדרג המדיני ולמערכת הבטחון". הממשלה מצידה מתחייבת לדון במימצאים.

מתשובת המדינה עולה עוד כי את מוכנות העורף, ההיערכות האזרחית לאיום מלבנון ואופן הטיפול בעורף, יחקור מבקר המדינה לפיכך נושאים אלו אינם בסמכות הועדה. הממשלה התחייבה לדון בדו"ח המבקר בנושא העורף לכשיוגש.



בתשובתה אומרת עוד המדינה כי "הממשלה היא 'הרשות המבצעת' של המדינה והאחריות העליונה בעניני שלום ומלחמה נתונה בידה... משבחרה הממשלה לממש את אחריותה בדרך שבחרה ונמצא שמדובר בדרך המצויה בתוככי מתחום הסבירות, הרי שביקורת על החלטה זו ככל שקיימת, אינה במישור המשפטי אלא לכל היותר במישור הציבורי. לא זו אף זו הסמכות להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית נתונה עפ"י חוק ועדות חקירה לממשלה ובית המשפט הנכבד לא יחליף את שיקול דעתה הרחב של הממשלה בשיקול דעתו הוא גם אם הוא עצמו היה מחליט אחרת במקומה של הממשלה, וזאת כאשר על פני הדברים ההחלטה שהתקבלה אינה נגועה בפגם משפטי כלשהו".



יצויין כי ע"פ חוק ועדות החקירה, סמכויותיה של ועדה ממלכתית הן כשל בית משפט בהליך אזרחי. בין היתר רשאית ועדת החקירה להוציא מכתבי אזהרה למי שעלול להפגע מהחקירה או תוצאותיה, דבר שאינו בסמכות ועדת וינוגרד.