מוחמד רעד, ראש גוש חיזבאללה בפרלמנט, "הנאמנות להתנגדות", אומר בראיון לסוכנות הידיעות האיראנית (7 באוקטובר 2006), כי חיזבאללה יצא מהמלחמה האחרונה עם "האויב ציוני" מחוזק יותר, ועם תמיכה עממית רבה יותר ומצויד בנשק רב יותר מעבר. לדבריו, חיזבאללה עדיין מחזיק בידיו ”הפתעות רבות", בהן לא נעשה עדיין שימוש במערכה האחרונה.



"האויב (הישראלי) רצה ליטול מאיתנו בכוח את מקור כוחנו", ואולם לדבריו, "הוא הפסיד במלחמה ויצא מאוכזב, משום שלא הצליח להשיג את יעדיו". רעד ניסה לשוות למלחמה היבט כל אסלאמי וערבי באומרו: "איננו מגזימים כשאנו אומרים שזו הייתה מערכה של האומה כולה שהגנה לא רק על לבנון לבדה, אלא על כל האומה, על מכה, בגדאד, מרוקו, אלג'ריה, תוניס וכל המדינות הערביות".



ביקורת נוקבת הוא מתח נגד הכוחות המתונים בלבנון הדורשים לפרק את חיזבאללה מנשקו. רעד הדגיש, כי "נשק ההתנגדות" יישאר בידי הארגון כל עוד "נמשכים הכיבוש הציוני של אדמה לבנונית והאיום הציוני על לבנון והלבנונים". לדבריו, "מי שרוצה לדבר על נשק ההתנגדות, עליו ראשית להביא לסיום הכיבוש הישראלי של לבנון, להחזיר את כל האסירים והעצורים, להשיג את המפות המיקוש (הישראליות בלבנון) ולפרק את פצצות המצרר ששיגרה ישראל".



בהתייחסו לכוחות יוניפי"ל הביע רעד מסר של איום משתמע אם יפעלו הכוחות הבינלאומיים לפרק את חיזבאללה מנשקו. "היקף הכוחות האלה ושטח היערכותם נקבע בהחלטה 1701 שקיבל חיזבאללה" אמר רעד והוסיף, כי האם הם יופנו למשימות אחרות הם "יחרגו מהיותם כוחות בינלאומיים שהגיעו מתוקף החלטה של האו"ם", ובמשתמע יהפכו לכוח כובש שקיימת לגיטימציה להילחם בהם.