במעמד נשיא המדינה, משה קצב, ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר התרבות המדע והספורט הונחה אתמול אבן הפינה למרכז שיכנס תחתיו את האיסוף והשימור של עתיקות ארץ ישראל - הקריה הלאומית לארכיאולוגיה במתחם המוזיאונים בירושלים.
"רשות העתיקות – הגוף המופקד על עתיקות ארץ ישראל – תלקט, תשמר ותטפל בכמיליון ממצאים עתיקים תחת קורת גג אחד בקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, על שם ג'יי וג'יני שוטנשטיין. הקריה תהווה בית קבע לאוצרות המדינה, למעבדות השימור והשיחזור; לעשרות אלפי מטבעות עתיקים ולאוסף הגדול ביותר בעולם של קטעי המגילות הגנוזות", כך נמסר מדוברות הרשות.
במרכז החדש יוכל הציבור הרחב להשקיף לראשונה מבעד לגשרים ולקירות המצופים וילונות זכוכית על העבודות המתבצעות במעבדות ולהתרשם מעוצמתם של כמיליון ממצאי אוצרות המדינה כשהוא מפלס דרכו ביניהם.
הקריה החדשה ששטחה כ- 20,000 ממ"ר, תוכננה על ידי האדריכל משה ספדיה והיא תיבנה באזור קריית המוזיאונים בירושלים, מול הכנסת ובסמוך למוזיאון ישראל.
כל הממצאים העתיקים, המייצגים את מורשת התרבותית של ארץ ישראל המאוחסנים כיום במתקני הרשות השונים ופזורים בכל הארץ, ילוקטו, ישומרו ויטופלו תחת קורת גג אחת בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. הקריה החדשה תשמש כמרכז ארצי לאיסוף, שימור, שיחזור, לימוד, המחשה וחשיפה של חומר ארכיאולוגי מישראל. הקריה תיבנה באדיבותם של תורמים, מהארץ ומהעולם, באמצעות אגודת הידידים של רשות העתיקות.
תוכנית המבנה של האדריכל משה ספדיה מבוססת על רעיון של חפירה ארכיאולוגית. הבניין מסודר סביב שלוש חצרות הבנויות בשלושה מפלסים יורדים. אפריון זכוכית כהה, המזכיר רשתות צל המגנות מהשמש מעל חפירות ארכיאולוגיות, יכסה את החצר הראשית אשר תשמש כגן ארכיאולוגי פתוח. פתח טבעתי המצוי באפריון יאפשר זרימתם של מיי גשמים לבריכה המצויה בחצר מתחת, כך שייווצר מפל מים זורמים. שלושת המפלסים שמתחתיו ישמשו כשטח ציבורי שיכלול גלריות המחשה, ספרייה לחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל הגדולה ביותר בעולם, אולם הרצאות וגשרים המשקיפים על המעבדות ואוצרות המדינה שקירותיהן מצופים בוילונות זכוכית.
מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, אמר היום כי מדובר בבית אשר יאדיר את יופייה של ירושלים וימקם את הארכיאולוגיה של ארץ ישראל במקום הראוי לה בלב העולם. "אין לנו כאן, בארץ הקודש, אוצרות טבע, אבל יש לנו מורשת תרבותית מפוארת, מרשימה וחשובה מאין כמוה, אותה צריכים אנו להנחיל לדורות הבאים בארץ ובעולם. הנחת אבן הפינה הנה תחילתו של מסע, מסע ארוך, שבסופו יקום כאן בית מרהיב ומלא בתכנים תרבותיים שיקרינו לעולם כולו על העשייה הארכיאולוגית בארץ הקודש" הוסיף.
"רשות העתיקות – הגוף המופקד על עתיקות ארץ ישראל – תלקט, תשמר ותטפל בכמיליון ממצאים עתיקים תחת קורת גג אחד בקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, על שם ג'יי וג'יני שוטנשטיין. הקריה תהווה בית קבע לאוצרות המדינה, למעבדות השימור והשיחזור; לעשרות אלפי מטבעות עתיקים ולאוסף הגדול ביותר בעולם של קטעי המגילות הגנוזות", כך נמסר מדוברות הרשות.
במרכז החדש יוכל הציבור הרחב להשקיף לראשונה מבעד לגשרים ולקירות המצופים וילונות זכוכית על העבודות המתבצעות במעבדות ולהתרשם מעוצמתם של כמיליון ממצאי אוצרות המדינה כשהוא מפלס דרכו ביניהם.
הקריה החדשה ששטחה כ- 20,000 ממ"ר, תוכננה על ידי האדריכל משה ספדיה והיא תיבנה באזור קריית המוזיאונים בירושלים, מול הכנסת ובסמוך למוזיאון ישראל.
כל הממצאים העתיקים, המייצגים את מורשת התרבותית של ארץ ישראל המאוחסנים כיום במתקני הרשות השונים ופזורים בכל הארץ, ילוקטו, ישומרו ויטופלו תחת קורת גג אחת בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. הקריה החדשה תשמש כמרכז ארצי לאיסוף, שימור, שיחזור, לימוד, המחשה וחשיפה של חומר ארכיאולוגי מישראל. הקריה תיבנה באדיבותם של תורמים, מהארץ ומהעולם, באמצעות אגודת הידידים של רשות העתיקות.
תוכנית המבנה של האדריכל משה ספדיה מבוססת על רעיון של חפירה ארכיאולוגית. הבניין מסודר סביב שלוש חצרות הבנויות בשלושה מפלסים יורדים. אפריון זכוכית כהה, המזכיר רשתות צל המגנות מהשמש מעל חפירות ארכיאולוגיות, יכסה את החצר הראשית אשר תשמש כגן ארכיאולוגי פתוח. פתח טבעתי המצוי באפריון יאפשר זרימתם של מיי גשמים לבריכה המצויה בחצר מתחת, כך שייווצר מפל מים זורמים. שלושת המפלסים שמתחתיו ישמשו כשטח ציבורי שיכלול גלריות המחשה, ספרייה לחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל הגדולה ביותר בעולם, אולם הרצאות וגשרים המשקיפים על המעבדות ואוצרות המדינה שקירותיהן מצופים בוילונות זכוכית.
מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, אמר היום כי מדובר בבית אשר יאדיר את יופייה של ירושלים וימקם את הארכיאולוגיה של ארץ ישראל במקום הראוי לה בלב העולם. "אין לנו כאן, בארץ הקודש, אוצרות טבע, אבל יש לנו מורשת תרבותית מפוארת, מרשימה וחשובה מאין כמוה, אותה צריכים אנו להנחיל לדורות הבאים בארץ ובעולם. הנחת אבן הפינה הנה תחילתו של מסע, מסע ארוך, שבסופו יקום כאן בית מרהיב ומלא בתכנים תרבותיים שיקרינו לעולם כולו על העשייה הארכיאולוגית בארץ הקודש" הוסיף.