בראיון ליומן ערוץ 7 אומר עוד מירב כי 20 שנה זה דור שלם שחלף בלי שרון איתנו. לדבריו, "הרבה לא התחדש, אך קיבלנו תזכורת של קלטת של רון, שמראה שיש עוד מה לעשות ומה לחפש ולא סיימנו להפוך את כל האבנים".
לגבי הקלטת של רון ששודה לפני מספר שבועות בטלויזיה הלבנונית אומר מירב כי אין בה דברים חדשים שניתן לגלות כיון שהקלטת ישנה. עם זה הוא מציין כי לאחר שהוא והחברים ראו את התמונה, הם הבינו כי זה אינו תעלול וכי אין ספק שמדובר ברון. הדבר החשוב, לדבריו, הוא שיש עוד הרבה מה לעשות למען שחרורו של רון. "התחושה היום, יותר מתמיד, שגם אחרי 20 שנה מוטלת על ממשלת ישראל החובה לפעול להשבתו של רון הביתה. על שבי אין התיישנות וחובתנו לעשות הכל להביא את רון הביתה", אומר מירב.
הוא מוסיף כי מדינת ישראל עשתה דברים לאורך השנים ולא על כולם אנו יודעים אך היא לא עשתה די ולא מספיק ובטח לא בימים אלה. "במקרה של רון מבחן התוצאה הוא אכזרי, אך גם במבחן העשיה אנחנו נכשלים. אנו מנסים לדרבן את הממשלה או המופקדים על המלאכה מטעמה לא להתפס לאוזלת יד או לשאננות אלא להמשיך ולפעול ויש עוד הרבה מה לעשות אם לא נעשה זאת נמצא את יתר החטופים במצב שבו נמצא רון היום", הוא מזהיר.
מירב אומר עוד העובדה שאחרי 20 שנה מתגלית קלטת כזאת, שאיש במערכת המודיעינית לא ידע עליה, מעידה שיש עוד הרבה מה לעשות. "על מדינה לפעול בכל התחומים", הוא מוסיף.
הוא מציין עוד כי "לאחרונה הוקמה ועדת וינוגרד למען רון ארד, שאמרה שהוא בעצם חי ומדינת ישראל לא עשתה דבר בעניין". מירב מזכיר גם את עסקת השבויים עם טננבאום שבמסגרתה רון ארד נשאר מאחור. "על פי החלטת הממשלה היה אמור להתקיים שלב ב' ואנו עדיין מחכים לשלב הזה. זו אחריות של הממשלה, ששלחה את רון ארד מעבר לקוים. החזרתו של ארד חייבת להיכלל בכל עיסקה עתידית" מסכם מירב.