דרכי הפרסום של התקשורת פורצים את כל גבולות המוסר היהודי, והמונח 'כבוד האדם' אינו אלא מילה כתובה בחוק יסוד, אך לא בהליכי החיים. כך אומר פרופ' נחום רקובר, בעבר משנה ליועהמ"ש וכיום יו"ר העמותה למורשת המשפט העברי. דבריו נאמרו במהלך הכנס הראשון של איגוד בי"ד לעניני ממונות 'גזית', שנערך אמש, יום ג', במלון המלכים בירושלים. 
התקשורת הפכה את המילים כבוד האדם למילים שדופות חסרות משמעות (פרופ' רקובר)
רקובר התייחס לפרסומים בתקשורת על החשדות נגד נשיא המדינה ואישי ציבור אחרים, ואמר כי "התקשורת הפכה את המילים כבוד האדם למילים שדופות חסרות משמעות". לעומת זאת במשפט העברי, אומר רקובר, לפרסום מידע על ראשי ציבור יש קריטריונים שנקבעו בהלכות לשון הרע, ב'ספרו המונומנטלי' של החפץ חיים. "שם נקבעו בדיוק הגדרים בדבר המותר והאסור בפרסום דברים, או חשדות נגד אנשים פרטיים ונגד אנשי ציבור". הקריטריון לפרסום הוא כשהוא מועיל והכרחי להגנת זכויותיהם של היחידים או של הציבור. מעבר לכך הפרסומים אינם מותרים, מדגיש רקובר.
יתירה מכך אומר רקובר, גם שמו הטוב של עבריין אינו הפקר, "עפ"י החפץ חיים חל איסור גם על פרסום פס"ד שניתן נגד עבריין אלא אם כן הפרסום הוא חלק מהעונש שמטיל בית הדין. אם הפרסום אינו חלק מהעונש אין לפרסם את דבר הענשתו של אדם גם לאחר שהורשע".
נראה שהדברים הם כמו מפלנטה אחרת מודה רקובר, אבל הסיבה לכך היא "שאוזננו אינה כרויה להבין את עקרונות היסוד של כבוד האדם".
לקשיי יישום המשפט העברי מתווספת לדבריו, 'זרותם' של שופטי ביהמ"ש העליון כלפי מקורות המשפט העברי. זרות זו "מטביעה את חותמה בפסקי הדין הניתנים, שסותרים את עיקרי הצדק היהודי, ומגיעים למסקנות שמעוותות את חיי החברה שלנו משום שהם מנותקים מהמורשת היהודית".
הציבור בארץ טרם השכיל להכיר באמת הבסיסית והפשוטה הזו, שהמשפט העברי הוא זה שחייב להנחות את דרכנו (פרופ' רקובר)
אנחנו אלו שהעניקו לעולם כולו את תודעת המשפט, הוא מדגיש, "לדאבוננו בארץ טרם השכיל הציבור שלנו, על ממלאי התפקידים החשובים שבו, להכיר באמת הבסיסית והפשוטה הזו, שהמשפט העברי הוא זה שחייב להנחות את דרכנו, גם במערכת היחסים בין אדם לחברו, וגם במערכת היחסים בין האדם לחברה ולמדינה".
פרופ' רקובר מתייחס להחלטה שהתקבלה בבג"ץ לאחרונה לבטל את סמכות בתי הדין הרבניים לדון בעניני ממונות. "בתי הדין הרבניים אינם שואבים את כוחם מכוח החוק אלא מהיותם דיינים עפ"י דין תורה. כמו כן, המדינה הכירה בסמכותם לכפות דין תורה בתחומים מסוימים כמו דיני משפחה. כוח זה שהמדינה נתנה לבתי הדין, אינו שולל את היסוד של בי"ד, שהם בתי דין יהודיים, ושסמכותם עפ"י דין תורה, לפסוק בין אדם לחברו. לכן מבחינה משפטית, יש הטוענים שבית המשפט העליון טעה בפסק דינו כאשר קבע שלבית הדין הרבני אין סמכות לדון בין אדם לחברו".
בסיכום דבריו מביע פרופ' רקובר מביע תקווה כי 'המפעל החדש', גזית, יגביר את ההזדקקות למשפט התורה בבתי דין, ויתרום להחדרה לתודעה הציבורית את חשיבות משפט התורה.