חבר הנהלת מועצת יש"ע ויו"ר מועצה אזורית מטה בנימין פנחס ולרשטיין מתייחס לסוגיית המאחזים ואומר כי יש לערוך אבחנה בין מאחז לא מאוכלס, שעליו ניתן לוותר, גם אם בלב כבד, לבין מאחזים מיושבים.
בראיון לערוץ 7 אומר ולרשטיין: "יש לנו עניין רב להגיע למצב שבו מקומות שחיים בהם יהודים יוכלו להמשיך להתפתח. אני אישית מבדיל בין מקומות שיש בהם תושבים, למקומות שאין בהם תושבים. יש מקום שנקרא 'עפרה דרום מזרח', אני גם ראש מועצה באזור, וגם תושב עפרה, ואין לי מושג על איזה מאחז מדובר. ודאי שלא גרים שם אנשים וגם לא ידוע לי על מבנים במקום. אם לצורך הכשרת יישובים ומאחזים שגרים בהם אנשים, אצטרך לוותר על 'עפרה דרום מזרח', אני מעריך שבלב כואב אעשה את זה".
ולרשטיין ציין כי למרות שיש רצון להידבר, אין למעשה עם מי, "לא הגענו לשום הסכם, אין עם מי לדבר. היתה פגישה בארבע עיניים בין זאב חבר (זמביש) לעמיר פרץ, על נכונות להידבר. זמביש הבהיר שאנחנו נכונים להידבר, רק שאנחנו לא כל כך יודעים עם מי לדבר, ומה רמת האמינות של אלה שמדברים איתנו", אמר ולרשטיין. דבריו באים על רקע תקדימי העבר בהם משרד הבטחון לא מילא את חלקו בהסכמים.
הרצון להידברות אינו עומד בסתירה למאבק בלתי מתפשר שיידרש אם הממשלה תחליט לבצע פינוי מאחזים, מדגיש ולרשטיין. "אנחנו לא תמימים ויודעים את המחירים אבל אם מישהו חושב שהרצון להידבר יגרור מצב שבו לא ניכנס למאבק בלתי מתפשר, אם רצו לפנות, הוא טועה טעות חמורה. הרי מחר הוא יכול לבצע צעד חד צדדי ולעלות על גבעת הרא"ה או על כל מאחז אחר. אנחנו חייבים להבהיר לו מה המשמעות של מהלך כזה, הוא חייב להבין איזה שסע איום ונורא הוא ייצור בחברה הישראלית".
ולרשטיין מוסיף כי מעת לעת דואגים אנשי 'שלום עכשיו' "להזכיר" לישראל את התחייבויותיה לאמריקנים להוריד מאחזים שנבנו לאחר מרץ 01. לרוב עם ישראל ברור שמדובר בדרישה לא רלוונטית, אומר ולרשטיין. "לפחות לעם ישראל נפל כבר האסימון שאין מה לדבר על כל מיני מהלכים חד צדדיים מול הפלסטינים ולכן נראה לנו שכל העלאת הנושא הזה של המאחזים הוא על תקן פרובוקציות וחיפוש עימותים כדי לשכוח את המלחמה בלבנון או כדי להגשים מאוויי לב של אנשי שמאל קיצוניים במיוחד".