המועצה האזורית אשכול ערכה אתמול בערב אירוע חגיגי לציון 60 שנה לעליית 11 הנקודות בנגב. האירוע נערך במעמד המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הגליל והנגב, שמעון פרס, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון, גזבר הסוכנות היהודית, חגי מרום וראשי המועצות האזוריות בנגב.
11 היישובים הוקמו במבצע התיישבות גדול, במוצאי יום הכיפורים של שנת 1946 ביוזמת הסוכנות היהודית. הקמת 11 הנקודות היתה תגובה להמלצת ועדת המומחים מוריסון גריידי שלא לכלול את הנגב באזור שיעבור לשליטה יהודית ומטרתו הייתה ליצור עובדות בשטח. מבצע התיישבות זה נחשב לגדול מסוגו בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל.
11 הנקודות שהוקמו באותו לילה הן אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה. את המבצע יזם לוי אשכול (שקולניק), שמילא באותה עת באופן זמני את תפקיד ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות בארץ. היות והיתה התנגדות של חלק ממנהיגי הישוב למהלך, פנה אשכול לחבריו שהיו עצורים בכלא לטרון וביקש את תמיכתם. ימים אחדים לאחר מכן השיב משה שרת מטעם העצורים והודיע שהם תומכים במהלך. לאחר מותו של אשכול נקראה המועצה האזורית ששלושה מהישובים (אורים, בארי ונירים) נמצאים בתחומה, על שמו של אשכול כאות הערכה לפועלו ולתרומתו.
ראש המועצה האזורית אשכול, אורי נעמתי, מסר שמדינת ישראל חייבת הרבה להוגי ומבצעי המבצע המפואר של העלאת 11 הנקודות על הקרקע. לדבריו "העלאת הישובים על הקרקע שינתה את ההיסטוריה והניחה את התשתית להכללת הנגב כולו בתחום ארץ ישראל".
העלאת 11 הנקודות נעשתה בו זמנית במבצע שנשמר בחשאיות כדי להקשות על הבריטים לפנות את הישובים בכוח וכדי לאפשר ליישובים לסייע אלו לאלו בשלבים הראשונים. הקרקעות עליהן הוקמו הישובים נרכשו מבעוד מועד והוחזקו כחוק על ידי יהודים. בסופו של דבר נמנעו הבריטים מלפעול נגד הישובים, בין השאר בשל החוק העותומני שהיה בתוקף ואסר על הריסת מבנה עם גג.
11 היישובים הוקמו במבצע התיישבות גדול, במוצאי יום הכיפורים של שנת 1946 ביוזמת הסוכנות היהודית. הקמת 11 הנקודות היתה תגובה להמלצת ועדת המומחים מוריסון גריידי שלא לכלול את הנגב באזור שיעבור לשליטה יהודית ומטרתו הייתה ליצור עובדות בשטח. מבצע התיישבות זה נחשב לגדול מסוגו בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל.
11 הנקודות שהוקמו באותו לילה הן אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה. את המבצע יזם לוי אשכול (שקולניק), שמילא באותה עת באופן זמני את תפקיד ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות בארץ. היות והיתה התנגדות של חלק ממנהיגי הישוב למהלך, פנה אשכול לחבריו שהיו עצורים בכלא לטרון וביקש את תמיכתם. ימים אחדים לאחר מכן השיב משה שרת מטעם העצורים והודיע שהם תומכים במהלך. לאחר מותו של אשכול נקראה המועצה האזורית ששלושה מהישובים (אורים, בארי ונירים) נמצאים בתחומה, על שמו של אשכול כאות הערכה לפועלו ולתרומתו.
ראש המועצה האזורית אשכול, אורי נעמתי, מסר שמדינת ישראל חייבת הרבה להוגי ומבצעי המבצע המפואר של העלאת 11 הנקודות על הקרקע. לדבריו "העלאת הישובים על הקרקע שינתה את ההיסטוריה והניחה את התשתית להכללת הנגב כולו בתחום ארץ ישראל".
העלאת 11 הנקודות נעשתה בו זמנית במבצע שנשמר בחשאיות כדי להקשות על הבריטים לפנות את הישובים בכוח וכדי לאפשר ליישובים לסייע אלו לאלו בשלבים הראשונים. הקרקעות עליהן הוקמו הישובים נרכשו מבעוד מועד והוחזקו כחוק על ידי יהודים. בסופו של דבר נמנעו הבריטים מלפעול נגד הישובים, בין השאר בשל החוק העותומני שהיה בתוקף ואסר על הריסת מבנה עם גג.