ועדת חוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ מנחם בן-ששון, אישרה היום (ב') את תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד - נטילת אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי). מטרת הצעת החוק היא להסדיר את סמכותה של משטרת ישראל ליטול מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע, "אמצעי זיהוי" לשם הפקת "נתוני זיהוי" אשר ישמשו לצורך פענוח עבירות ואיתור עבריינים.



"אמצעי הזיהוי" המוגדרים בחוק הם טביעת אצבעות, דגימות ביולוגיות (שהן דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם) וכן תצלום. אמצעי זיהוי אלה משמשים לצורך הפקת נתונים אשר יאפשרו את זיהויו של האדם שממנו ניטלו. נתונים אלה (ונתונים אלה בלבד), יאגרו לשם כך במאגר של נתוני זיהוי שינוהל על ידי משטרת ישראל ואשר נועד לסייע לרשויות אכיפת החוק בחקירת עבירות ומניעתן.



התקנות שהובאו לאישור ועדת החוקה היום ביקשו להסדיר את חלוקת המאגר למדורים, אופן ניהולם של המדורים השונים, גיבוי, אבטחת מידע, נהלי אבטחה, ותחזוקת המדורים. בנוסף, התקנות מסדירות את דרכי הפניה בבקשה לעיון חוזר, הנסיבות שבהתקיימן ניתן לבצע הפקה חוזרת של נתונים לזיהוי גנטי, אופן מחיקתם של נתונים מן המאגר וביעור דגימות ביולוגיות ועוד.



באשר למאגר, משטרת ישראל רשאית לנהל מאגר שבו קיימים יהיו נתוני זיהוי. במאגר האמור, המשטרה רשאית לכלול נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, בתנאים הקבועים בחוק. החוק קובע עוד בסעיף התקנות, כי השר לביטחון הפנים רשאי יהיה לקבוע (באישור ועדת החוקה), הוראות בדבר חלוקת המאגר למדורים שונים, לפי סוגים שונים של נתוני זיהוי (למשל מדור נתוני זיהוי גנטי; מדור טביעות אצבע; ומדור תצלומים).



יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מנחם בן-ששון אמר כי "אישור התקנות נותן למשטרה כלים נוספים וחיוניים למלחמה בפשיעה. הוועדה הצליחה, באישור התקנות, להביא לאיזון בין הגנה על זכויות האדם לבין עזרה למלחמה בעבריינות".