בקיבוץ הוותיק רוחמה שבנגב המערבי דחו החברים בקשה לבנות בית-כנסת, שבאה מצד אחדים מבני דור ההמשך שחזרו בתשובה. דחיית הבקשה נומקה מסיבות שהוגדרו כ"אידיאולוגיות".



בתגובה להחלטת הקיבוץ אומר חבר הכנסת פרוש, כי ההחלטה נובעת "מאותה עמדה אנטי דתית שהייתה מקובלת שנים רבות בתנועה הקיבוצית. יש עדיין קיבוצניקים, לצערנו, שלא שכחו דבר ולא למדו דבר ומוסיפים להפנות עורף לערכי היהדות והמורשת. וזהו אות קלון לפושטי רגל אידיאולוגיים וכלכליים".



עוד מוסיף ואומר ח"כ פרוש ואומר כי לטעמו "התנועה הקיבוצית מתפוררת ומתרסקת לנגד עינינו . האידיאולוגיה האנטי-דתית שלה התערערה והתנפצה, כמו גם התשתית הכלכלית-חברתית עליה ניבנו הקיבוצים מראשית ימיהם. רוב הקיבוצים אמנם כיום מתאימים עצמם למציאות, וכך גם לשמחתנו משנים בהדרגה את הגישה העוינת ליהדות ולמסורת. אלא שנותרו כנראה עדיין שרידים ואיים של אנכרוניזם שחיים בעבר הכוזב, דוגמת חברי קיבוץ רוחמה".



"אין קהילה יהודית בתבל שאינה מקימה בתוכה בית-כנסת, ולכן קיבוץ אשר מראש מסרב להקים מקדש-מעט בתוכו – ראוי לבוז ולסלידה", ממשיך פרוש ואומר.



פרוש גם הזכיר את דבריו לאחרונה של בן התנועה הקיבוצית, הרמטכ"ל בעבר, רב אלוף במיל. משה (בוגי) יעלון, שקבע כי בני נוער המתחנכים בישראל הם 'גידולי מים ללא שורשים', כהגדרתו, ולוקים בבורות בכל הקשור במסורת היהודית. יעלון התכוון בדבריו לצימוחו של נוער הקיבוצים ללא שורשים עמוקים כפי שמצוי בגידול צמחי המים. "בוודאי שהחלטה מקוממת לא להקים בית כנסת בישוב יהודי בא"י, תורמת לחינוך 'גידולי המים' האלה", הדגיש פרוש.