במאמר שכתב בעל הטור פארס בן חזאם ביומון הסעודי "אל-ריאץ'" נטען כי דרשני המסגדים וההסתה המתנהלת באינטרנט מדרבנים צעירים מוסלמים לצאת לג'יהאד. בראיון עם צעיר מוסלמי שיצא לג'יהאד באפגניסטאן ואשר פורסם אף הוא ביומון "אל-ריאץ" מוצגת עדות אישית לנכונות הטענה. מכון ממר"י העוקב אחר התקשורת בעולם הערבי מתרגם את הדברים. להלן חלקים מהמאמר ומהראיון:





על הסתת הדרשנים כותב בעל הטור הסעודי:



"הסיפור שלנו עם אפגניסטאן לא יסתיים לעולם כל עוד 'מצוות הג'יהאד' פועמת בחיי החברה, במסגדים על במות [דרשת] יום השישי ובאינטרנט... לאחר נפילת משטר הטליבאן ומשבר גואנטנאמו שבא בעקבותיה... התרבו הדיבורים בדבר הצורך לחקור את החמרת [מגמות] הג'יהאד בקרב הצעירים שלנו, ולחפש אחר הסיבות הגורמות להם ללכת לאפגניסטאן ולמדינות אחרות...



הקריאה ללמוד את הסיבות הללו מאוסה ביותר והיא בדיחה חסרת טעם, כאילו הסיבות נסתרות וכאילו איננו מודעים למצבנו [ועלינו] לחקור כדי לדעת מדוע [הצעירים] הלכו ועודם הולכים [לג'יהאד] פעם אחר פעם. הסיבות ברורות לעין, רבים מאיתנו יודעים אותן ואין צורך במחקר מדעי או אחר כדי לחשוף אותן...

...

דרשני מסגדים אחדים, אלה הפוחדים מכוחו של הצנזור, מערימים עליו באמצעות הסתה בסתר למען [יציאה] לג'יהאד בעיראק או באפגניסטאן. במהלך הדרשה הם מדברים על מעלות הג'יהאד, מבלי להגדיר אזור גיאוגרפי. דבריהם כלליים וניתן להחילם על כל מקום, אפילו בארצנו. בזמן הבעת המשאלות, הפרטים מתחילים לזרום במהירות; החל [מקריאה לג'יהאד] בפלסטין כדי לזרות חול בעיניים, ואחר כך באפגניסטאן, בעיראק ובצ'צ'ניה ולסיום... הקריאה 'הוי אלוהים, הנחל להם ניצחון בכל מקום'. [הביטוי] 'כל מקום' כולל את ארצנו... ואנו אומרים 'אמן' אחרי שהדרשן קורא לעזור ל'מג'אהדון' בארצנו...".





סעודי שחזר מגואנטנאמו: הלכתי בעקבות חוות הדעת ההלכתיות:



באותו הקשר פורסם ביומון "אל- ריאץ'" ראיון עם סעד בן אבראהים אל-בידנה, צעיר סעודי שנסע לאפגניסטאן במטרה להצטרף לג'יהאד, אך נעצר כעבור חודשיים כשעזב לפקיסטאן ונמסר לאמריקאים שאסרו אותו בכלא גואנטנאמו במשך ארבע שנים ושמונה חודשים. בראיון סיפר אל-בידנה כי חוות דעת הלכתיות שהתפרסמו באינטרנט הן שדרבנו אותו לצאת לג'יהאד. להלן חלקים מן הראיון:



אל-ריאץ': "ספר לנו על מסעך מאז שיצאת מסעודיה ועד ששבת אליה".



אל-בידנה: "התחלתי מסע מייגע זה לאחר שיצאתי לבדי מסעודיה, נדחף על-ידי התלהבות נעורים כשפני לג'יהאד למען אללה באפגניסטאן, אליה הגעתי בנסיעה לסוריה ולאחר מכן לאיראן. באפגניסטאן הייתה מלחמה נגד הטאליבאן והעניינים לא היו ברורים לי. לכן החלטתי לעזוב את אפגניסטאן וללכת לפקיסטאן ומשם לחזור לסעודיה, אלא שנעצרתי בפקיסטאן והוסגרתי לכוחות האמריקאיים שאסרו אותי בכלא גואנטנאמו [עד אשר] השלטונות הסעודיים התערבו כדי להשיב אותי לסעודיה לאחר שנים של סבל...".



אל-ריאץ': "ספר לנו על תחילת מסעך ועל הסיבות ליציאתך לאפגניסטאן".



אל-בידנה: "רבים לא יאמינו שלא הייתי אדוק מבחינה דתית למרות שהקפדתי להתפלל. אולם ההתלהבות והקנאות בערו בלבות הצעירים, ולמרבה הצער הלכתי בעקבות חוות דעת הלכתיות אחדות שמפורסמות באינטרנט, ואשר קוראות לצעירים לצאת לג'יהאד באזורים מסוימים ומפתות אותם לכך באמצעות [אמירות על] גודל השכר והגמול, מעמד השהידים בגן העדן והבתולות הממתינות להם. חוות דעת הלכתיות אלו משפיעות רבות על צעירים חסרי מודעות או ידע [המאפשר להם] לדון בהן או לבדוק את אמיתותן".



אל-ריאץ': "לאחר שהגעת לאפגניסטאן, האם מצאת את רעיון הג'יהאד כפי שדמיינת אותו?..."



אל-בידנה: "כשהגעתי, המלחמה הייתה בשיאה נגד הטאליבאן, ההפגזה לא נפסקה והעניינים לא היו ברורים לי, בפרט משום שהייתי שם חודשיים בלבד. פרק זמן זה אינו מאפשר לך לעמוד על אמיתות הדברים. אולם מה שהעסיק אותי ביותר היה שהמוסלמים נלחמו אלה באלה, וזו הייתה הסיבה שעזבתי לפקיסטאן, שכן הג'יהאד אף פעם אינו יכול להיות לחימה של מוסלמי באחיו המוסלמי".



אל-ריאץ': "האם כעת אתה חש כי טעית שיצאת [לאפגניסטאן] והלכת אחר מספר חוות דעת הלכתיות בלתי אחראיות?"



אל-בידנה: "כמובן, הבנתי שטעיתי ושהיה עליי לבקש רשות מן השליטים לצאת [לג'יהאד] ולשאול את חכמי הדת המפורסמים בידע וביראת השמים שלהם שמספרם בארצנו רב...".



אל-ריאץ': "טרם נסיעתך לאפגניסטאן האם היה מי שדרבן אותך לכך ועודד אותך לנסוע?"



אל-בידנה: "לא היו איגודים או ארגונים מסוימים שהשתייכתי אליהם, בפרט משום שלא הייתי אדוק לפני נסיעתי. אולם כמובן שהיו כמה חוות דעת הלכתיות שדרבנו לכך שפורסמו באתרי אינטרנט אחדים, ואשר היו בעלות השפעה על צעירים רבים הן על הדתיים האדוקים והן על אחרים...".