ביהמ"ש שלח היום את אחד ממקבלי צוי ההרחקה מיו"ש, אלעד קלר, להמשך מעצר עד תום ההליכים. השופט וינוגרד קבע כי "יהיה עליו לשבת במעצר כל עוד לא יתעשת ויפנה לאלוף הפקוד בנסיון לבטל את צו ההרחקה נגדו וכל עוד לא יחתום על התחייבויות וערבויות".



קלר, תושב מעון, עצור במשטרת חברון עקב סירובו להענות לצו המרחיקו מביתו ביו"ש. היום הובא בפעם השלישית לדיון בענינו, והוא שב וטען כי אינו יודע מדוע מרחיקים אותו מביתו וכי אינו מוכן לצאת. 'תגידו לי למה אתם רוצים לגרש אותי מביתי', ביקש. כאמור השופט קבע כי הוא ימשיך לשהות במעצר. השופט הביע תמיהה על כך שקלר אינו מוכן להגיש השגה לאלוף הפיקוד שכן "דומה כי הגשת השגה מתאימה עשויה להביא לתוצאות טובות יותר. עוד הוסיף, "ניתן גם לשער כי תנאי החיים במעצר אינם משתווים לאלה שבחלקים אחרים בארץ ישראל שאינם באזור יו"ש. מה גם שבחלקים אלה מצויות ישיבות שבמסגרתן יכול קלר ללמוד תורה".



קלר אינו בודד, במעצר במשטרת אריאל, נתון גם בועז אלברט, אב לחמישה ילדים מאחת הגבעות באזור יצהר. גם אלברט מסרב להענות לצו הרחקה מביתו. "הצו לא רלוונטי עבורי. רוצים שאצא מהבית ורוצים להרוס לי אותו. אני לא מקבל אותו ולא מתייחס אליו. אני לא חלק מההצגה", אמר אלברט בבית המשפט.



יו"ר חוננו שמואל (זנגי) מידד המעניק סיוע משפטי למקבלי הצוים, אומר כי בדיונים בבתי המשפט ניכרת 'אי נוחות' בקרב השופטים לנוכח הגירושים המנהליים, והם 'מתחננים', כלשונו, שאותם תושבי מאחזים ייענו לצוים, ויצאו מיו"ש. "הם אינם רוצים לראותם עצורים", אומר מידד.



מידד מוסיף כי "יש לשים לב להתדרדרות בדמוקרטיה הישראלית. מדינה לדבריו אינה מפסיקה להיות דמוקרטיה בבת אחת. זהו סחף, והמעצרים המנהליים הם אחד הסימנים לכך שהמדינה נסחפת הרחק מהדמוקרטיה. השיטה, הפצת 'ריח על אדם', ידועה במשטרים טוטליטאריים. כביכול חושפים טפח ומחביאים טפחיים, בטענה שיש 'חומרים סודיים'. אבל למעשה אין חומר ואין ראיות, כי אחרת היה מתקיים משפט".