בטיביליסי שבגאורגיה נערך לפני מס' ימים טקס קבלת פנים לאלופה אולימפית בהחלקה על הקרח, שגורשה ביחד עם אמה מרוסיה. בנמל התעופה בטיביליסי נערך לאלופה, אלן גדוונישווילי בת ה 16 , טקס שבו השתתף גם נשיא גאורגיה מיכאל סאקאשווילי. "בשעה שרוסיה עורכת קבלת פנים למרגלים רוסיים שגורשו מגאורגיה, אנחנו עורכים קבלת פנים לאלופה אולימפית. זה ההבדל בינינו לבין רוסיה", אמר הנשיא בטקס. סאקאשווילי התייחס לגירושם מגאורגיה של 4 רוסים אשר נטען כי הם עסקו בריגול למען רוסיה. לארבעה נערך טקס קבלת פנים עם בואם לרוסיה.
סכסוך זה בין רוסיה לגאורגיה אינו סכסוך 'שולי', אומר מומחה למרכז אסיה וקווקז באונ' חיפה, ד"ר אבינועם עידן, ומזהיר, מדובר בסכסוך שמהווה למעשה 'יריית פתיחה' במאבק על אזורי שליטה בין ארצות הברית לרוסיה. מאבק שיש לו השלכה על מידת מעורבותה של רוסיה בסכסוך הישראלי פלסטיני, וכי על ישראל לעקוב מקרוב על התנהלות הסכסוך.
זה אינו סכסוך 'שגרתי' כמו אלו המתנהלים בין רוסיה לבין הרפובליקות שנפרדו עם התפרקות ברה"מ, אומר עידן, אלא סכסוך שיש בו כדי להשפיע על שתי המעצמות, רוסיה וארה"ב, ועל מעורבות רוסיה בקרב הפלסטינים. זאת מאחר שגאורגיה שולטת על אזור חיוני לרוסיה, על חופי הים השחור. אזור זה הוא המוצא היחיד של רוסיה לים התיכון ומעבר חשוב ממרכז אסיה לאירופה. לאחרונה עברה גאורגיה מהפכה דמוקרטית, ופניה כיום למערב ולארה"ב, דבר שנתפס על ידי הרוסים כפגיעה באינטרסים שלהם.
מצד שני ארה"ב רואה עצמה צד בסכסוך. הדבר מוביל ל "גרסת שנות האלפיים למלחמה הקרה", אומר עידן.צריך לדבריו לזכור את השפעותיה של המלחמה הקרה בין רוסיה לארה"ב על הסכסוך ישראלי ערבי. "ברגע שרוסיה החלה להרגיש כניסה אמריקאית לשטחים שלה היא החלה להיות פעילה במקומות שארצות הברית הייתה בהן דומיננטית. ולכן אנחנו רואים את המעורבות ההולכת וגוברת והרצון שלה להיות צד בסכסוך בינינו לבין הפלסטינים למשל. ככל שההשפעה האמריקאית תגבר במדינות הקוואקז, כך תשאף רוסיה להיות מעורבת יותר במזרח התיכון".
בסופו של דבר, אומר עידן, הסכסוך הנוכחי יוכרע ביכולת של שני המנהיגים, נשיא רוסיה פוטין מצד אחד, ונשיא גאורגיה סאקאשווילי מצד שני, ליצור מכניזם ליישוב הסכסוך בקוואקז. במידה והם לא יצליחו, המשבר עלול להפוך לסכסוך אלים.
בשבוע הבא יגיע נשיא גאורגיה מיכאיל סאקאשווילי לארץ, לכנס אנרגיה בינלאומי שיתקיים באוניברסיטת חיפה.
סכסוך זה בין רוסיה לגאורגיה אינו סכסוך 'שולי', אומר מומחה למרכז אסיה וקווקז באונ' חיפה, ד"ר אבינועם עידן, ומזהיר, מדובר בסכסוך שמהווה למעשה 'יריית פתיחה' במאבק על אזורי שליטה בין ארצות הברית לרוסיה. מאבק שיש לו השלכה על מידת מעורבותה של רוסיה בסכסוך הישראלי פלסטיני, וכי על ישראל לעקוב מקרוב על התנהלות הסכסוך.
זה אינו סכסוך 'שגרתי' כמו אלו המתנהלים בין רוסיה לבין הרפובליקות שנפרדו עם התפרקות ברה"מ, אומר עידן, אלא סכסוך שיש בו כדי להשפיע על שתי המעצמות, רוסיה וארה"ב, ועל מעורבות רוסיה בקרב הפלסטינים. זאת מאחר שגאורגיה שולטת על אזור חיוני לרוסיה, על חופי הים השחור. אזור זה הוא המוצא היחיד של רוסיה לים התיכון ומעבר חשוב ממרכז אסיה לאירופה. לאחרונה עברה גאורגיה מהפכה דמוקרטית, ופניה כיום למערב ולארה"ב, דבר שנתפס על ידי הרוסים כפגיעה באינטרסים שלהם.
מצד שני ארה"ב רואה עצמה צד בסכסוך. הדבר מוביל ל "גרסת שנות האלפיים למלחמה הקרה", אומר עידן.צריך לדבריו לזכור את השפעותיה של המלחמה הקרה בין רוסיה לארה"ב על הסכסוך ישראלי ערבי. "ברגע שרוסיה החלה להרגיש כניסה אמריקאית לשטחים שלה היא החלה להיות פעילה במקומות שארצות הברית הייתה בהן דומיננטית. ולכן אנחנו רואים את המעורבות ההולכת וגוברת והרצון שלה להיות צד בסכסוך בינינו לבין הפלסטינים למשל. ככל שההשפעה האמריקאית תגבר במדינות הקוואקז, כך תשאף רוסיה להיות מעורבת יותר במזרח התיכון".
בסופו של דבר, אומר עידן, הסכסוך הנוכחי יוכרע ביכולת של שני המנהיגים, נשיא רוסיה פוטין מצד אחד, ונשיא גאורגיה סאקאשווילי מצד שני, ליצור מכניזם ליישוב הסכסוך בקוואקז. במידה והם לא יצליחו, המשבר עלול להפוך לסכסוך אלים.
בשבוע הבא יגיע נשיא גאורגיה מיכאיל סאקאשווילי לארץ, לכנס אנרגיה בינלאומי שיתקיים באוניברסיטת חיפה.