בתביעה טוענת הסוכנת, דנית טולדו, כי למרות שהבהירה עם תחילת עבודתה בחברה כי 'חונכה מגיל צעיר לאמונה כי העבודה בשבת אסורה וכי אין ברכה בה', אולצה לעבוד בשבת, בניגוד לחוק. בסופו של דבר נאלצה גם להתפטר מעבודתה.



טולדו החלה לעבוד בחברה במאי 05 וכיון שהצהירה כאמור על התנגדותה לעבוד בשבת, היא לא שובצה למשמרות הללו למרות שמרכז ההזמנות של החברה פועל בשבת. במאי 06 גילתה כי שובצה לעבודה בשבת. היא פנתה למנהל יאיר גל עזר והודיעה לו כי 'מחמת אמונתה אין בכוונתה לעבוד בשבת'. לטענתה, במקום לשחררה מ'הדרישה האסורה', נאמר לה כי היא 'חסרת אחריות' ואף איימו עליה כי "ככל שתסרב לעבוד בשבת ישללו ויפגעו זכויותיה לרבות פיצויי הפיטורין". לתביעה צורף תמליל השיחה שהתקיימה בין גל עזר לבין טולדו, וממנה עולה כי החברה אף נוקטת במדיניות של אי קבלת עובדים המצהירים על אי נכונותם לעבוד בשבת.



בעקבות מחאותיה של טולדו, הוסכם בינה לבין החברה כי היא תעבוד עפ"י שיבוץ גמיש, ובכל מקרה לא תשובץ לעבודה בשבת. אך ההסכם הופר והיא כן שובצה לעבודה בשבת. "בפועל הוכרחה טולדו לעבוד מספר ימי שבת", נכתב בתביעה.



טולדו פנתה שוב לחברה בבקשה לכבד את ההסכמות המעוגנות בחוזה העבודה האישי שלה, תוך הבהרה כי אין בכוונתה לעבוד בשבת, ואולם "בין טולדו לחברה התפתחו שוב דין ודברים והחברה סירבה לעמוד בסיכומיה כמו גם בכיבוד החוק".



יתירה מכך, "מספר ימים לאחר מכן הופתעה טולדו כשגילתה כי החברה אף פגעה בפועל בשכרה בהפחיתה שכרה באופן חד צדדי". בתביעה נטען כי סירובה לעבוד בשבתות עלה לה בהפחתה של 2,374 ₪.



בספטמבר 06 התפטרה טולדו מהחברה, והגישה תביעה על סך 83,145 ₪ . התביעה כוללת דרישה לפיצוי בגין אפליה מחמת אמונה דתית.