השר לביטחון פנים אבי דיכטר השיב היום לשאילתא שהגיש ח"כ אורי אריאל בעניינו של המתפלל שנעצר לאחר שתקע בשופר ברחבת הכותל הקטן. פרשה שנחשפה לראשונה בידי כתב ערוץ 7 הלל פנדל.
השר דיכטר טען שהשוטרים שניגשו לתוקע ביקשו ממנו לחדול מהתקיעה ואולם זה סירב. כמו כן סירב להתפנות מהמקום מרצון או להזדהות.
שיקול הדעת של הקצין שהיה במקום נבע מרצונו למנוע חיכוך (דיכטר)
לאחר חקירתו שוחרר המתפלל תוך מתן צו הגבלה מלהתקרב לרחבת הר הבית במהלך 15 ימים מיום האירוע. השר סיפר שמאוחר יותר לאחר ערר של המתפלל שונתה ההחלטה להרחקה של חמישה ימים בלבד.
אין מדיניות לגבי תקיעת שופר בכותל הקטן, אלא שיקול דעת. שיקול הדעת של הקצין שהיה במקום נבע מרצונו למנוע חיכוך.
השר סיפר כי על פי מדיניות המשטרה קיימים חוקים המונעים הפרעה של אוכלוסיה מתפללת אחת בזכות זהה של חברתה. זאת באשר למתחם הר הבית והכותל המערבי והרשויות האמונות יפעלו לאכיפת חוקים אלה.
חבר הכנסת בני אלון הוסיף שאלה מטעמו וקבע כי החוקים שחלים בכותל אמורים לחול גם בכותל הקטן ואין כל זכות לשוטר להתערב בטקס דתי פולחני ומכיוון שהתקיעה הייתה חלק מתפילת ראש השנה היה מדובר במה שמוגדר פולחן. כמו כן מספר חבר הכנסת אלון כי המתפלל סרב להתפנות או לחדול מהתקיעה, כיוון שהיה באמצע תפילת עמידה, שבמהלכה לפי ההלכה אסור לזוז.
אלון ביקש מהשר דיכטר לבדוק את הנתונים תוך התייחסות לעדויות שהגיעו אליו.
לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל תגדיר תקיעה בשופר כהפרעה ואיום (ח"כ אורלב)
חבר הכנסת אורלב אמר שהוא מאוכזב מאוד מתגובתו של השר שכן הוא היה מצפה מממשלת ישראל לנהוג אחרת מהשלטון הבריטי שרדף את תוקעי השופר ברחבת הכותל.
לדברי אורלב "לא עולה על דעתי שהמוסלמים ימנעו מיהודים לבצע את מצוות דתם, אם הדברים יוסברו להם כראוי. לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל תגדיר תקיעה בשופר כהפרעה ואיום".
חבר הכנסת פרוש קבל על כך שהשוטרים גררו אדם, בשעה שהיה באמצע תפילת 'שמונה עשרה' בה הוא מנוע על פי ההלכה לזוז ממקומו. הוא הסביר כי בתפילת ראש השנה תוקעים שלש פעמים במהלך תפילת שמונה עשרה, והשוטרים גררו אותו לאחר שתקע בפעם השניה. "זהו חטא על פשע", אמר פרוש.
"זהו חטא על פשע" (פרוש)
לדבריהם של חברי הכנסת הללו הצטרף גם חבר הכנסת מוחמד ברכה שציין שעל אך שהוא אינו בקיא בפרטי האירוע הרי שאסור להפריע לאדם בעת מילוי מצוות דתו.
בתגובה לכל אלה אמר השר דיכטר שוב שאין מדיניות מוגדרת לססטוס-קוו באשר לאופן התפילה באזור זה, אלא הדברים נתונים להחלטת הקצין במקום. זאת מתוך רצון ושאיפה לשמור על הסדר הציבורי. דיכטר רואה בכל מקרה בהתנהגותו של המתפלל התנהגות מתריסה.
השר דיכטר טען שהשוטרים שניגשו לתוקע ביקשו ממנו לחדול מהתקיעה ואולם זה סירב. כמו כן סירב להתפנות מהמקום מרצון או להזדהות.
שיקול הדעת של הקצין שהיה במקום נבע מרצונו למנוע חיכוך (דיכטר)
לאחר חקירתו שוחרר המתפלל תוך מתן צו הגבלה מלהתקרב לרחבת הר הבית במהלך 15 ימים מיום האירוע. השר סיפר שמאוחר יותר לאחר ערר של המתפלל שונתה ההחלטה להרחקה של חמישה ימים בלבד.
אין מדיניות לגבי תקיעת שופר בכותל הקטן, אלא שיקול דעת. שיקול הדעת של הקצין שהיה במקום נבע מרצונו למנוע חיכוך.
השר סיפר כי על פי מדיניות המשטרה קיימים חוקים המונעים הפרעה של אוכלוסיה מתפללת אחת בזכות זהה של חברתה. זאת באשר למתחם הר הבית והכותל המערבי והרשויות האמונות יפעלו לאכיפת חוקים אלה.
חבר הכנסת בני אלון הוסיף שאלה מטעמו וקבע כי החוקים שחלים בכותל אמורים לחול גם בכותל הקטן ואין כל זכות לשוטר להתערב בטקס דתי פולחני ומכיוון שהתקיעה הייתה חלק מתפילת ראש השנה היה מדובר במה שמוגדר פולחן. כמו כן מספר חבר הכנסת אלון כי המתפלל סרב להתפנות או לחדול מהתקיעה, כיוון שהיה באמצע תפילת עמידה, שבמהלכה לפי ההלכה אסור לזוז.
אלון ביקש מהשר דיכטר לבדוק את הנתונים תוך התייחסות לעדויות שהגיעו אליו.
לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל תגדיר תקיעה בשופר כהפרעה ואיום (ח"כ אורלב)
חבר הכנסת אורלב אמר שהוא מאוכזב מאוד מתגובתו של השר שכן הוא היה מצפה מממשלת ישראל לנהוג אחרת מהשלטון הבריטי שרדף את תוקעי השופר ברחבת הכותל.
לדברי אורלב "לא עולה על דעתי שהמוסלמים ימנעו מיהודים לבצע את מצוות דתם, אם הדברים יוסברו להם כראוי. לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל תגדיר תקיעה בשופר כהפרעה ואיום".
חבר הכנסת פרוש קבל על כך שהשוטרים גררו אדם, בשעה שהיה באמצע תפילת 'שמונה עשרה' בה הוא מנוע על פי ההלכה לזוז ממקומו. הוא הסביר כי בתפילת ראש השנה תוקעים שלש פעמים במהלך תפילת שמונה עשרה, והשוטרים גררו אותו לאחר שתקע בפעם השניה. "זהו חטא על פשע", אמר פרוש.
"זהו חטא על פשע" (פרוש)
לדבריהם של חברי הכנסת הללו הצטרף גם חבר הכנסת מוחמד ברכה שציין שעל אך שהוא אינו בקיא בפרטי האירוע הרי שאסור להפריע לאדם בעת מילוי מצוות דתו.
בתגובה לכל אלה אמר השר דיכטר שוב שאין מדיניות מוגדרת לססטוס-קוו באשר לאופן התפילה באזור זה, אלא הדברים נתונים להחלטת הקצין במקום. זאת מתוך רצון ושאיפה לשמור על הסדר הציבורי. דיכטר רואה בכל מקרה בהתנהגותו של המתפלל התנהגות מתריסה.