יש לנתק את משגיחי הכשרות מתלותם הכלכלית במושגחים ולהעביר את העסקתם לידי חברות כ"א שייבחרו במכרז ארצי. כך קובע דו"ח ועדת הרפורמה לנושא הכשרות שהוגש השבוע לביהמ"ש העליון. הדו"ח שעליו שקדה הועדה מאוגוסט 05 כולל הצעות לשיפור מצב הכשרות על ידי מסירת ההעסקת המשגיחים בידי חברות כ"א, המלצות לתיקוני חקיקה וגם ביקורת קשה על מערך הכשרויות הפרטי המעניק לטענת מחברי הדו"ח הכשרים למזון לא כשר.
את הועדה הקימה הממשלה בעקבות עתירה של התנועה להגינות שלטונית אשר ביקשה להחיל כללי מנהל תקינים, הגינות ושקיפות בכל מערך הכשרות במדינה. הועדה שעליה נמנים היו"ר עו"ד אמנון דה הרטוך ממשרד המשפטים, היועץ המשפטי לרבנות הראשית עו"ד שמעון אולמן, יועץ אסטרטגי לרבנים הראשיים הרב אמוץ שריד, הממונה על אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות רפי יוחאי, ראש אגף בכיר תקינה תקצוב ובקרה ברשות הארצית לשירותי דת במשרד רה"מ אריאל קטן, מיפתה את המצב הקיים את הבעיות והמליצה המלצות לשיפור במצב הכשרות.
ליבת הבעיה קובע הדו"ח, היא העסקת המשגיחים על ידי מי שאותו הם צריכים לבקר דבר הגורם לניגוד ענינים. "חלק הארי של משגיחי הכשרות מונו על ידי המועצה הדתית אך מקבלים את שכרם מבעלי בתי העסק המושגחים", נכתב בדו"ח הועדה. "מצב דברים זה יוצר עמימות משפטית ומביא לפגיעה בזכויותיהם של המשגיחים. אולם דומה כי עיקר הקושי נעוץ בניגוד הענינים הקיים בין מחויבותו של המשגיח להקפדה על הכשרות ולכפיפותו למועצה הדתית מחד גיסא ובין כפיפותו לבעל העסק המושגח והיותו תלוי בו כלכלית, מאידך גיסא.
ניגוד הענינים בא לידי ביטוי במקרים בהם נדרש המשגיח להעיר על תקלות או אי עמידה בדרישות הכשרות, לעיתים עד כדי צורך בשלילת הכשרות מהעסק. היותו מקבל את שכרו מהעסק יוצר קושי לעיתים פסיכולוגי לעיתים ממשי, לפעול באופן הנתפס כ'פגיעה' בעסק. כמו כן שלילת תעודה הכשרות מהעסק עלולה להוביל לפיטורי המשגיח עצמו. בכך דומה מגיע ניגוד הענינים בו נתון המשיח לשיא – אם יבצע נאמנה תפקידו יאבדו במו ידיו. בנוסף לכך, במקרים רבים משולבים המשגיחים תמורת הגדלת שכרם המשולם ממילא על ידי העסק, גם בעבודות נוספות בו, עד כדי יצירת זהות ממשית בין המשגיח למושגח".
הועדה אינה חוסכת שבטה גם ממערך הכשרות הפרטי וקובעת כי "העדר פיקוח כלשהו על מערך זה והעדר סטנדרטיים כלשהם, יוצרים מקרים בהם אף מוענקת 'תעודת הכשר' למזון שאינו כשר לפי ההלכה, וידועות דוגמאות לא מעטות כאלו". מעניקי הכשרות הפרטיים "נסמכים כלכלית על העסקים להם הם מעניקים תעודות כשרות. שלילת תעודה כזו מעסק מביאה לאי קבלת הכנסה ממנו והדבר עלול להשפיע על שיקול הדעת המקצועי בענין הכשרות".
חברי הועדה מוסיפים כי "עוצמתם הציבורית צרכנית של מקצת מעניקי הכשרות לא מאפשרת לעסקים במיוחד רשתות ומפעלי מזון לוותר על כשרות זו והם נאלצים לשלם תשלומים אלו. למותר לציין שהצרכן משלם את מחיר ההשגחה הכפולה – הממלכתית והפרטית ולעיתים מדובר בהשגחה משולשת ומרובעת כשלאיש לא ברורה מידת הצורך בה".
בהמלצותיה קובעת הועדה כי יש לנקוט ברפורמה 'מתונה' כדי לא לחדד את המתח שבין הרבנות הראשית לבין מערך הכשרות הפרטי המתנהל כיום ללא פיקוח כלשהו. עוד ממליצה הועדה להקפיד על אכיפת החוק לרבות "ענין כפיפותם של הרבנים המקומיים לרבנות הראשית".
הועדה קובעת כי לשיפור מצב הכשרות יש לערוך שינויי חקיקה בנוגע להסדרת העסקתם של משגיחי הכשרות במסגרת חברות כח אדם. לקבוע את מעמדן של הוראות הרבנות הראשית בענין הכשרות, "כולל לענין האפשרות לשלול מרב ישוב את סמכותו ליתן תעודת כשרות מקום שימצא כי עבר על נוהל מנהלי הרבנות הראשית". עוד מציעה הועדה, להתקין תקנות שיעסקו בתעודות הסמכה למשגיח, ותקנות בנוגע למערך הפיקוח.
יו"ר התנועה להגינות שלטונית מרדכי איזנברג אמר כי ככלל יש להברך על עבודת הועדה אשר נעשתה במקצועיות רבה לאחר ניתוח נכון של הבעיות הקיימות בשדה הכשרות והרבנות כיום. "אלא שיש להצטער על שהועדה לא המליצה על ביטול הכפילות בין כשרויות הבד"צים והרבנות הראשית לישראל. כפילות אשר מביאה לבזבוז משאבים ולהשנאת המערכת על בעלי העסקים". איזנברג מוסיף כי מוטב היה לו לרבנות הראשית היה ניתן מעמד של רגולטור כלל ארצי אשר מסמיך מערכות כשרויות פרטיות כמו רבנויות מקומיות הראויות לכך ליתן כשרות לעסקים, כאשר מתאפשרת תחרות חופשית בין נותני הכשרות השונים.
אייזנברג אינו אופטימי באשר ליישום המהיר של ההמלצות שכן אלו דורשות תיקוני חקיקה ראשית וחקיקת משנה "אשר ללא ספק יכנסו לסל המקח והממכר הציני פוליטי, המוכר לתושבי ישראל ולא לטובה". איזנברג אומר כי הוא שואף לגרום לכך שההבדל בין כשרות הרבנות הממלכתית לכשרות המהדרין תהיה ברמת ההידור וההחמרה אך בשום אופן לא ברמת האמינות 'כפי שלצערנו כך הוא המצב כיום'. "על הצרכן המביט בתעודת הכשרות שעל הקיר לחוש כי זוהי עדות מהימנה על קיומו של סל כשרות בסיסי באופן אמין ביותר".
הצעת חוק חדשה להעלאת יוקרת מוסד הכשרות הממלכתי
בעקבות פרסום הדו"ח מציג ח"כ חיים אמסלם (ש"ס) את "הצעת חוק הפיקוח על הכשרות התשס"ז", ח"כ אמסלם מסר כי מטרת הצעת החוק היא להביא להעלאת רמת הכשרות ורמת הפיקוח על הכשרות, ולהעלאת יוקרתו של מוסד הכשרות הממלכתי ויוקרתה של הרבנות בכלל.
הצעת החוק גובש בתיאום עם מועצת הרבנות הראשית ועם אגף הכשרות הארצי ברבנות הראשית, הצעת החוק באה לעגן בחקיקה נושאים כגון אכיפה, הכשרת משגיחי כשרות, הידוק הבקרה על משגיחי הכשרות, העסקת המשגיחים דרך חברות כח אדם, קביעת נהלי כשרות ארציים אחידים וכו'.