ועדת החוץ והבטחון, סיימה הערב את הליך שמיעת עדויותיהם של אנשי המילואים שנטלו חלק במלחמת לבנון. במהלך שלושהה מפגשים שמעה הוועדה את עדויותיהם של 45 אנשי מילואים. חברי הוועדה שמעו גם היום עדויות מפי אנשי מילואים, ביניהם קצינים בדרגות סא"ל, סרן וסגן כי עם פרוץ המערכה, צה"ל "התכחש" לתוכניות האופרטיביות שהכין, אשר לאורן התאמנו יחידותיו השונות.



כך לדוגמא, בשלושת השבועות הראשונים של הלחימה הפעיל צה"ל כוחות קרקעיים ברצועה הקרובה לגבול, שהייתה רוויה במערך מעובה של אנשי חיזבאללה, במקום להפעילם עפ"י התוכנית נגד איום הרקטות קצרות הטווח שטווחו לישובים בגבול הצפון: "המהלכים הקרקעיים בשבועות הראשונים של המלחמה לא היו מיועדים נגד מקומות שיגור של הרקטות קצרות הטווח כפי שתוכנן, והמהלכים הופנו לכיבוש עיירות/כפרים כמו בינת ג'בל, לצורך השגת ניצחונות מוראליים - לגבות מחיר מהחיזבאללה". דברי אחד המעידים.



חלק מהחיילים ומהקצינים העידו על תחושה של חוסר יעד מערכתי למלחמה אשר התבטאה בעיקר בשינוי תוכניות ומשימות באופן תדיר ליחידות השונות, על פקודות עמומות למשימה - ללא יעד סופי, על פקודות לנוע ליעד באור יום בציר נשלט אשר גבו מחיר מהלוחמים, ועל תחושה שבפיקוד הצפון הייתה תופעה של חוסר הפנמה כי מדובר במהלכי מלחמה ולא בתרגיל.



כן שמעו חברי הוועדה עדויות, כי למרות הפעילות הרבה של חיל האוויר במהלך ימי המלחמה, לכוחות הקרקע לא ניתן סיוע אווירי כאשר היו זקוקים לו וחיל האוויר לא הופעל לתקיפות מקדימות כסיוע לכוחות הקרקע.