התרגשות מיוחדת שררה השבוע במשרדים הראשיים של ארגון הפעילים 'יד לאחים', לרגל מעמד מיוחד עם כניסתו למצוות של נער שחולץ לפני כחצי שנה עם אמו מכפר ערבי.
סביב שולחנות ערוכים בכל טוב, הסבו ראשי יד לאחים בראשות יו"ר הארגון, הרב שלום דב ליפשיץ ובמרכז, חתן השמחה, אשר בפנים קורנות נכנס לנועם עול תורה ומצוות.
קודם לכן, עלה הנער הניצול לתורה, בתפילה שנערכה ברחבת הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, בניצוחו של הרב אפרים לגראונדלנד, מוותיקי פעילי יד לאחים. כשהוא עטור בתפילין מהודרות, שנרכשו לו על-ידי אנשי הארגון, עלה הנער לתורה כשעיניו דומעות לנוכח המעמד המרגש.
פעילי הארגון מדווחים כי בעיצומה של השמחה, נשא חתן בר המצווה נאום ספונטני ונרגש, כשדמעות נקוו מזוויות עיניו. "לפני חצי שנה", פתח החתן, "נולדתי מחדש. היה זה ביום ההצלה כשאתם הופעתם בביתי, בשעת לילה, ובפעולה מיוחדת שעד היום איני יודע את פרטיה, הבאתם את האור לי ולאמי לאחר שנים קשות של סבל ומכאוב שקשה לפרט אותם ואשר עד היום אני נושא את הצלקות שלה".
"כל ימיי לא אשכח את אותה שעת ערב, שבה לחשה אמי על אוזני: הלילה יבואו אנשים טובים להוציא אותנו מכאן. אמא הורתה לי ללכת לישון ולהיות מוכן, אבל לא פירטה. לא יכולתי לעצום עין, אבל במצוות אמא עשיתי זאת". היה זה הלילה בו הוצאו האם ובנה מתוככי הכפר הערבי ופתחו חיים חדשים. חתן הבר מצווה הודה נרגשות ליד לאחים על הליווי והתמיכה היומיומיים, הבאים לידי ביטוי אף בחברותא מיוחד שמקיים עמו לימודים יומיומיים, על מנת להכינו כיאות לקראת כניסתו לישיבה, בשנת הלימודים הבעל"ט.
סביב שולחנות ערוכים בכל טוב, הסבו ראשי יד לאחים בראשות יו"ר הארגון, הרב שלום דב ליפשיץ ובמרכז, חתן השמחה, אשר בפנים קורנות נכנס לנועם עול תורה ומצוות.
קודם לכן, עלה הנער הניצול לתורה, בתפילה שנערכה ברחבת הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, בניצוחו של הרב אפרים לגראונדלנד, מוותיקי פעילי יד לאחים. כשהוא עטור בתפילין מהודרות, שנרכשו לו על-ידי אנשי הארגון, עלה הנער לתורה כשעיניו דומעות לנוכח המעמד המרגש.
פעילי הארגון מדווחים כי בעיצומה של השמחה, נשא חתן בר המצווה נאום ספונטני ונרגש, כשדמעות נקוו מזוויות עיניו. "לפני חצי שנה", פתח החתן, "נולדתי מחדש. היה זה ביום ההצלה כשאתם הופעתם בביתי, בשעת לילה, ובפעולה מיוחדת שעד היום איני יודע את פרטיה, הבאתם את האור לי ולאמי לאחר שנים קשות של סבל ומכאוב שקשה לפרט אותם ואשר עד היום אני נושא את הצלקות שלה".
"כל ימיי לא אשכח את אותה שעת ערב, שבה לחשה אמי על אוזני: הלילה יבואו אנשים טובים להוציא אותנו מכאן. אמא הורתה לי ללכת לישון ולהיות מוכן, אבל לא פירטה. לא יכולתי לעצום עין, אבל במצוות אמא עשיתי זאת". היה זה הלילה בו הוצאו האם ובנה מתוככי הכפר הערבי ופתחו חיים חדשים. חתן הבר מצווה הודה נרגשות ליד לאחים על הליווי והתמיכה היומיומיים, הבאים לידי ביטוי אף בחברותא מיוחד שמקיים עמו לימודים יומיומיים, על מנת להכינו כיאות לקראת כניסתו לישיבה, בשנת הלימודים הבעל"ט.